ז. 26.1.17 – הילדה עמדה כל המפגש ליד הדלת, בעטה בדלת, ולא הסכימה להיכנס לבית, ולא הסכימה לדבר עם האב. הבת דיברה עם האם בטלפון, מספר שיחות, במשך כחצי שעה, מהפלאפון שהאם שלחה לה. כאשר האב ביקש לדבר עם הילדה, היא אמרה לו שהיא אינה רוצה לדבר אתו, בגלל שהוא מציק לאמא שלה.
171. להלן המפגשים שתוארו על ידי האב כ"מפגש משמעותי בחלקו" או "במידה חלקית":
א. 16.1.17 – הבן הגיע לביקור, ושיתף פעולה באופן חלקי. הילד נכנס לסלון, והסכים לטעום קצת ממתקים. לאחר שחזר מתפילת ערבית, דיבר הילד עם דודו ועם בני הדודים שלו, שהיו בבית הסבתא.
--- סוף עמוד 49 ---
ב. 2.2.17 – במשך השעה הראשונה הבת עמדה ליד דלת הכניסה, דיברה בפלאפון עם אמא שלה, וקראה בספר שהאם שלחה לה. בשעה השנייה, ישבה הילדה בסלון, וכחצי שעה קראה ספר, ולא הסכימה לדבר. בחצי השעה האחרונה, לאחר שהגיע הדוד של הילדה עם ילדיו, הסכימה הבת לדבר עם אביה, ולכן, לדברי האב, רק באותה חצי שעה המפגש היה משמעותי.
ג. 6.2.17 – הבן הגיע, ורוב הזמן עמד מרוחק מהאב, ומיעט להתקשר אתו. הבן הסכים ללמוד עם האב, רק רבע שעה. רק בסוף המפגש, לאחר שהגיע הדוד ובני הדודים, הסכים הבן לתקשר עם בני הבית.
172. בנוסף לכל ההתייחסויות הפרטניות, לפי תאריכים, ולפי המיון שפורט לעיל, מעלה האב טענות כלליות אלה: האם ממתינה חצי שעה לפני תום המפגש מתחת לבית הסבתא, ובסוף המפגש לוקחת את הילדים לביתה, בניגוד למוסכם (סעיף 15); בשל כך, הילדים מבקשים לרדת ולהפסיק את המפגש, רבע שעה עד חצי שעה לפני הזמן (סעיף 16); הבן הולך להתפלל ערבית, באמצע המפגש ועל חשבון המפגש, בניגוד למוסכם, כאשר מדובר בהליכה לבית הכנסת יחד עם התפילה במשך כחצי שעה (סעיף 17); הבן בוחר להתפלל בבית כנסת רחוק מהמקום ונפגש בבית הכנסת עם קרובי משפחה של המשיבה הממתינים לו (סעיף 18); האם לא שולחת את המחברות של הילדה, כך שהאב לא יכול לעשות אתה שיעורי בית (סעיף 19); האם שולחת את הילדה עם פלאפון, כדי שהיא תשוחח אתה במהלך המפגש (סעיף 20); האם שולחת את הילדה עם ספר, כדי שלא תקרא מהספרים שנמצאים בבית הסבתא, שהיא, כזכור, סופרת, ובביתה יש ספריה עשירה (סעיף 21); הילדים, ברוב המפגשים, מסרבים לאכול, והאם שולחת את הילדה עם ממתקים, כדי שחס וחלילה לא תאכל ממתקים בבית הסבתא (סעיף 22); הילדים תמיד מסרבים לקבל מתנות מהאב ומהסבתא (סעיף 24); הילדים מאשימים את האב בהאשמות ששמעו מהאם, ומביעים כעס על כך שהוא נוקט בהליכים משפטיים נגד האם, וזאת, לאחר שהאם מערבת אותם בפרטי ההליכים באופן מגמתי ומסולף (סעיף 24); האם מחבלת במפגשים בכל מיני אופנים יצירתיים, והאב אינו יכול להגיש בקשה נפרדת על כל מפגש, שמסוכל באופן ערמומי (סעיף 25 רישא); ולכן, עותר האב לכך שבית המשפט ייצור מצב שבו "האינטרס של המשיבה יהיה שהביקורים יתקיימו באופן מוצלח ואמתי וללא התחכמויות" (סעיף 25 סיפא); הילדים מונחים ומודרכים לפרטי פרטים על ידי האם ואחיה (סעיף 26 רישא); בתום הפגישה, הילדים עוברים חקירה אינטנסיבית ברכב על ידי המשיבה ובעלה, כך שבתנאים אלה קשה לילדים ליצור קשר משמעותי ומשוחרר.