"1. הקדשתי כחצי שעה לשמוע את דברי הצדדים שדיברו מכבשון לבם, הן ביחס לביקורים והן ביחס להתנהגות הילדים לפני הביקורים, במהלך הביקורים, ולאחריהם.
2. הסברתי למבקש, כי כדי שהביקורים יהיו מוצלחים, יקפיד על שלושת הנושאים שעלו בדיון היום: לבוש של מכנסים שחורים וחולצה לבנה; לא לשוחח עם הידידה שאינה יהודייה; ללמוד גמרא עם הילד.
3. הסברתי למשיבה את חובתה להסביר לילדים, את חובת הקשר עם אביהם. כמו כן, עליה להסביר לילדים, ובמיוחד לילדה, כי אם אמו של המבקש (הסבתא) מזמינה אותה לבת מצווה של אחת מנכדותיה, שהיא בת דודה של [הילדה], ובת מצווה זו תהיה במתכונת חרדית, שבה יהיו רק בנות, על [הילדה] להצטרף לאותה חגיגה, ולא למצוא כל תירוצים או אמתלות כדי לא לבוא.
--- סוף עמוד 95 ---
4. במהלך הדיון היום שאלתי את המשיבה לגבי הצעותיה למתכונת ביקורים בקיץ (חופשת בין הזמנים), והיא אמרה, שאין לה עמדה, ואינה יודעת, לא לגבי היקף הטיולים ולא לגבי השאלה: האם הטיולים יתחילו מבית המשפט או מבית המבקש והסבתא.
5. לאור זאת, וכדי להקל על הילדים, הטיולים יתחילו, בשעה 10:00, בבית הסבתא, עד השעה 19:00, כאשר הטיולים יהיו במועדים אלה:
הטיול עם [הילדה]: ביום ראשון יד באב (6.8.17).
הטיול עם [הבן]: ביום שלישי טז באב (8.8.17).
6. המשיבה מסרה, כי היא תשוחח עם הילדים, והם יחליטו אם להביא אוכל מהבית, או שהמבקש, במהלך הטיול, יקנה להם אוכל, רק במקום שבו יש כשרות למהדרין.
7. המבקש מסר, כי אם הביקור יכלול בריכה או מתקני מים, שבהם יש הפרדה, הטיול יהיה במקום שבו יש הפרדה, כאשר בטיולים עם הבת, הסבתא תלך עם הבת, וכאשר הטיול עם הבן – המבקש ילך עם הבן (אחת הדוגמאות הינה פארק המים בחפץ חיים). להסרת ספק, כאשר מדובר בטיול 'רגיל', כולל: פארקים או יערות, אין צורך בהפרדה.
8. אני מפציר במשיבה, שתסביר לילדים, כי חופשת בין הזמנים נועדה לאגור כוח וליצור קשר טוב עם אביהם וסבתם, וכי תשלח אותם לטיולים האמורים בנפש חפצה ובחיוך.
9. במקביל, אני מפציר במבקש, כי יקדיש את הטיולים ליצירת קשר טוב עם הילדים, וינסה, ככל האפשר, להימנע מכל נקודות חיכוך, גם אם הן נראות בעיניו שוליות ובלתי חשובות, כדי שלא תהיה לילדים, מנקודת מבטו שלו, אמתלה או תירוץ, שכן ביקור מוצלח עם חיוך – טוב לכל הצדדים.
10. אני ער לכך שעדיין יש שאלות משפטיות בתיק, שטרם הוכרעו. אך, החלטתי להקדיש ישיבה זו, לצורך הביקורים והטיולים.