33. קיימות גישות שונות באשר לקבילותם ולמשקלם של דברי ההסבר להצעת החוק לענין איתור תכלית החקיקה (ברק-פרשנות החקיקה 378-370). יש המסתייגים מפנייה לדברי ההסבר להצעת החוק כמכשיר פרשני (ראו למשל ע"א 447/61 פרק נ' מנהל מס עזבון, פ"ד טז 85, 87 (1962); בג"ץ 131/65 סביצקי נ' שר האוצר, פ"ד יט(2) 369, 378 (1965), להלן: ענין סביצקי)). ואולם הגישה המקובלת בפסיקתו של בית משפט זה היא שניתן להיזקק לדברי ההסבר, כמו לכל מקור אחר בהיסטוריה התחיקתית, ככלי עזר להתחקות אחר כוונת המחוקק, אך הם מהווים אך אחד מכלי הפרשנות ואין בהם כדי להכריע לבדם בשאלה הפרשנית העומדת על הפרק (ע"א 3115/93 יעקב נ' מנהל מס שבח מקרקעין חיפה, פ"ד נ(4) 549, 563 (1997); ע"א 9111/08 הקופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא"י נ' מנהל מס שבח מקרקעין אזור ירושלים, [פורסם בנבו] פסקה י"ז (19.5.2011); רע"א 9778/16 זליגמן נ' הפניקס החברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 31 (31.5.2018); ברק – פרשנות החקיקה, 387-386).
ברם, אין חולק כי פרשנותו והבנתו של מציע החוק, כפי שבאה לידי ביטוי בדברי ההסבר, אינה מחייבת את השופט-הפרשן עת הוא נדרש לפרש את החוק. נזכיר כי בעוד אנו מבקשים לעמוד על תכליתו הסובייקטיבית של החוק, היינו כוונת על המחוקק, דברי ההסבר משקפים את כוונת מנסח הצעת החוק, שהוא לרוב "הנסח של המשרד הנוגע בדבר" (כלשון השופט זוסמן בענין סביצקי). לכך יש להוסיף כי הצעות חוק עוברות לעתים קרובות שינויים משמעותיים בשלבי החקיקה השונים, ואילו דברי ההסבר להצעת החוק אינם מעודכנים בהתאם לשינויים אלה.
34. בכפוף להערות אלה נבחן כעת את דברי ההסבר להצעת החוק דנן. במבוא לדברי ההסבר נכתב בין היתר כך -
"אחת הבעיות הקשות בתחום החברתי היא הפליה בהספקת מוצרים ושירותים ובכניסה למקומות ציבוריים.
בסירוב לאפשר לאדם כניסה למקום ציבורי או לספק לו שירות או מוצר, רק בשל השתייכותו לקבוצה, ובמיוחד קבוצה שיש לגביה היסטוריה של הפליה בעבר, יש משום פגיעה קשה בכבודו של האדם...
חוק איסור הפליה... נועד להתמודד עם תופעה שלילית זו ולהקנות לכלל האוכלוסיה הזדמנויות שוות בהנאה ממוצרים, משירותים וממקומות המיועדים להיות פתוחים לציבור הרחב. מוצע שהחוק יחול גם על עסקים פרטיים המחזיקים מקומות ציבוריים, או המספקים מוצרים או שירותים ציבוריים, שכן עיקר התופעה החברתית השלילית מתרחשת במקומות שהם בבעלות פרטית כאמור... החוק המוצע עולה בקנה אחד עם חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו. הוא בא ליישם את התפיסה של כבוד האדם, להגן עליו מפני הפליה גם בתחום המשפט הפרטי, ולהקנות עילת תביעה אזרחית בשל הפליה, בסייגים הקבועים בו...
החוק המוצע מתווה איזון ראוי בין עקרון השוויון לבין השמירה על חופש ההתקשרות. החובה שלא להפלות מוטלת על מי שפתח את שעריו לציבור הרחב. לפיכך מוצאים, למשל, מתחולתו של החוק מועדונים או ארגונים, המבקשים לשמור על צביון חברתי מסוים" (הצ"ח התש"ס 370).