אמנם, כפי שטענה התביעה בסיכומיה, הפסיקה הכירה באפשרות כי גם הלוואה שניתנה ללא ריבית יכולה להיחשב כ"מתת", ובוודאי שקיימים מקרים בהם הלוואה הופכת ל"מענק" (כפי שיתכן שהיה מתרחש במקרה דנן), אך נקודת הזמן הרלוונטית לבחינת הכוונה הפלילית היא נקודת הזמן בה ניתנה ההלוואה, וקביעתי מתמקדת באימוץ דברי הנאשם, לפיהם התבקש לתת הלוואה, התכוון לתת הלוואה ונתן הלוואה.
(ה) ההלוואה הועברה באופן גלוי במישרין מחשבון הבנק האישי של הנאשם לחשבון הבנק של בן-אליעזר, ומבלי שהנאשם עשה מאמצים כלשהם להסתירה - הגם שניתן למצוא מקרים בהם העברת סכום כסף באופן גלוי לאיש ציבור תיחשב כהעברה פסולה וכבסיס להרשעה בעבירת מתן שוחד (וראה לדוגמא, עניינו של נאשם 2), ברור כי היעדר מגמת הסתרה מהווה אינדיקציה ראייתית מסוימת התומכת בגרסת הנאשם.
--- סוף עמוד 130 ---
בסיכומיה טענה ההגנה, כי ניתן לראות בציון ההלוואה בהצהרת ההון שהגיש הנאשם כאינדיקציה נוספת, המלמדת על היעדר מוטיב הסתרה. אמנם, לא הייתה מחלוקת כי ההלוואה נרשמה בהצהרת ההון של הנאשם (ת/90), אלא שלשיטת התביעה, אין משקל ראייתי לנתון זה, שכן ההצהרה הוגשה רק ביום 9.9.14, דהיינו- למעלה מחודשיים לאחר חקירתו האחרונה במשטרה. מנגד, וכתשובה לטיעון התביעה, הסבירה ההגנה כי הנתונים הועברו לרואה החשבון בסמוך למתן ההלוואה, כך שאין לראות במועד הגשת הדוח, שאינו בשליטת הנאשם, ככזה הפוגם במשקל הטיעון. בהינתן העובדה כי איש מהצדדים לא העיד את רואה החשבון, אבידור אבני, אשר הגיש את הצהרת ההון, וסוגית הדיווח לרואה החשבון נותרה לא בהירה, לא ראיתי לעשות שימוש בנתון זה לחובתו או לזכותו של הנאשם.
(ו) סכום הכסף שהועבר לבן-אליעזר רחוק מלהיות חריג בנוף חייו הכלכלי של הנאשם - כפי שהובהר לעיל, לא הייתה מחלוקת של ממש כי הנאשם הוא איש עסקים אמיד, שנכסי המקרקעין שבבעלותו (ובבעלות שותפיו) בחו"ל נאמדים בעשרות מיליוני דולרים (פרו' עמ' 1487 ש' 20), כך שניתן לומר כי הלוואה בסכום המדובר, גם אם אין בצידה ריבית, אינה חריגה בנוף חייו הכלכלי. יתרה מכך, בבחינת היקף "המתת", יש ליתן את הדעת לשאלה האם מדובר ב"מענק" או שמא ב"הלוואה", ובענייננו, כפי שהובהר לעיל, דרישת בן-אליעזר הייתה לקבלת הלוואה, וכך התייחס אליה אף הנאשם בנקודת הזמן בה נתן אותה לבן-אליעזר.
(ז) היעדר פעולות הסתרה כלשהן מתיישב אף עם דבריו הכנים והאותנטיים של הנאשם עת נחקר במשטרה, שעה שסיפר על הדברים מיוזמתו, עוד טרם נשאל בעניין, ועוד טרם החלה חקירתו "הרשמית" - העובדה כי הנאשם חשף מיוזמתו את דבר העברת הכספים לבן-אליעזר, עוד טרם החלה חקירתו הרשמית, ותיאר כי מדובר בהלוואה שניתנה על רקע חברי ונוכח מצבו הרפואי הנטען של בן-אליעזר, נותרה איתנה במהלך חקירותיו, כמו גם במהלך המשפט (ראה גם דברי התביעה בסיכומיה: "כאמור, הנאשם לא שינה דבר מהגרסה הבסיסית שנמסרה בחלק הפתוח של חקירתו, גם לא במענה לכתב האישום וגם לא במהלך המשפט" - סעיף 157 לסיכומי התביעה). יש לציין כי אף שהנאשם חשף בחקירתו כי בן-אליעזר סייע לחברת בי אנד אי (מבלי שהחוקרים ידעו כל כך), החל מהרגע הראשון הוא שלל בכל תוקף קשר כלשהו בין אותו סיוע לאותה הלוואה. בדבריי הקודמים עמדתי על זעקת החפות שאפיינה את גרסת הנאשם, על הכנות שהשתקפה מדבריו בחקירתו במשטרה, ועל האופן בו השתקפה כנות זו גם בהתנהלותו בבית המשפט, לרבות בזמן עדותו, ואין אלא לחזור על הדברים.