(ד) נטען כי לא נשללה האפשרות שגורם כלשהו, כנראה מן הצד הרוסי, שידע על הפגישה עם חברת גזפרום, ניסה לזהות הזדמנות עסקית והעביר מיוזמתו את טיוטת חוזה העסקה הנלווית. מדובר בטענה שלא זכתה לביסוס ראייתי, ולו באופן ראשוני, ובוודאי שאין בהעלאתה כדי לערער את המסקנה המתבקשת. יתרה מכך, ובדומה לסיטואציה שנדונה בע"פ פרידמן שפורט לעיל, הנאשם היה יכול להתחקות בנקל אחר האופן בו הגיעו המסמכים לתיקייה הנושאת את שמו בשרת מנופים, או לתיבת הדוא"ל שלו. בפועל, אותה מאשה פטרוס לא זומנה לעדות מטעם ההגנה, ולא היה בעדויות האחרות שנשמעו כדי לתמוך בטענה בדבר מעורבותו של גורם עלום מהצד הרוסי, בהגעת המסמכים לחברת מנופים ולנאשם. זאת ועוד, גם אם גורם כלשהו מן הצד הרוסי, סבר שניתן לקדם עסקה נלווית לעסקה הפוטנציאלית שבין מדינת ישראל לחברת גזפרום, עדיין אין בכך כדי להסביר כיצד הגיעו לתיקיית הנאשם בשרת מנופים, שני מסמכי סיכום הפגישה, כאשר אחד מהם לפחות (מסמך סיכום הפגישה הראשון נערך על-ידי גורם רשמי ממשרד התשתיות);
(ה) העובדה כי העסקה בין מדינת ישראל לחברת גזפרום לא הייתה ריאלית, ומשכך גם לא היה טעם לקדם עסקה נלווית כלשהי. טיעון זה מתבסס, לשיטת ההגנה, הן על דבריו של קדמי שציין כי הסיכוי לקידום פרויקט לרכישת גז מרוסיה לא היה קיים, הן על דבריו של הנאשם ביחס למדיניות חברת גזפרום,
--- סוף עמוד 31 ---
לפיהם היא מתקשרת בהסכם אך ורק עם מדינות ולא עם חברות פרטיות, והן על האמור במסמך סיכום הפגישה השני, שם צוינו הדברים הבאים:
"The company's general manager emphasized that the company would sell natural gas solely only to the state of Israel or to a company representing it (a state owned company that will be defined up by the Israeli party)…"
המקבץ אליו הפנתה ההגנה רחוק מלהיות שלם ומלא באופן המאפשר שלילה מוחלטת של היתכנות העסקה בין מדינת ישראל לחברת גזפרום, ובהתאמה - של העסקה הנלווית.
יחד עם זאת, וגם אם נראה על בסיס אותם נתונים אליהם הפנתה ההגנה, כי סיכויי העסקה בין מדינת ישראל לגזפרום היו נמוכים, אין בכך כדי לשלול את הרציונל הטמון בהכנת תשתית לקידומה של עסקה נלווית, בוודאי כאשר עסקינן באדם שהפיק הון עצום מזיהוי הזדמנויות עסקיות, שנראה כי איש לפניו לא זיהה. אציין כי על-פי עדותו של קדמי, וככל שהיה נחתם הסכם בין מדינת ישראל לחברת גזפרום, ניתן היה להניח כי המדינה הייתה נעזרת בחברות פרטיות לצורך הולכת הגז (פרו' עמ' 714 ש' 21).