76. בסעיפים 145 - 191 לסיכומי התביעה, התייחסה התביעה לתשתית הקיימת, לשיטתה, ממנה ניתן ללמוד על מודעות הנאשם ל"שיחת מימרן - בן-אליעזר". תשתית זו מבוססת בעיקר על שני אדנים: (א) ראיות שהוצגו בדבר ידיעתו ועדכונו של הנאשם אודות הקשיים שנוצרו בבקשה להעברת זכויות הקידוח בכלל, וידיעתו כי מימרן מהווה "דמות מפתח" בפרט; (ב) סמיכות הזמנים שבין מועד עריכתה של שיחת "בן-אליעזר-מימרן" (שאינו ידוע במדויק) ומועד העברת הכסף לבן-אליעזר (26.9.11).
77. בחינת האדנים עליהם מבססת התביעה את טיעונה בדבר "מודעות הנאשם" מלמדת, כבר במבט חטוף, כי אין בהם ראיה ישירה או ראיה בעלת משקל משמעותי להוכחת הנטען על ידה. למעשה, התביעה טענה כי
--- סוף עמוד 59 ---
די בהוכחת ידיעתו של הנאשם אודות הקשיים בהעברת זכויות הקידוח ותפקידו של מימרן ובהוכחת העברת הכסף לבן-אליעזר, על-מנת להוביל לקביעה בדבר מודעותו לשיחת "בן-אליעזר - מימרן".
עמדה זו אין בידי לקבל, וזאת מהטעמים הבאים:
ראשית, עמדת התביעה מתעלמת לחלוטין ממשקלו של הציר "בן-זקן - אזולאי", ומהאפשרות הסבירה מאד כי כפי שפעלו אזולאי ובן-זקן באופן עצמאי מול מועצת הנפט או מול נובל אנרג'י (כפי שקבעתי לעיל), כך פעלו בהקשר לשיחת הטלפון שקיים בן-אליעזר שנעשתה לבקשתו של בן-זקן, או אזולאי או שניהם יחדיו, מבלי שהנאשם היה מודע לה בזמן אמת או בדיעבד. לטעמי, די בקיומו המוכח של "הציר הפנימי" העצמאי והעוצמתי האמור, על מאפייניו הייחודיים והנכונות לבצע פעולות פסולות, כדי להוביל לדחיית "המסקנה הנסיבתית" אותה הציגה התביעה.
בגדר מושכלות יסוד כי: "רק אם המסקנה המפלילה המוסקת מן הראיות הנסיבתיות גוברת באופן ברור והחלטי על כל תזה עובדתית חלופית אחרת, כי אז ניתן לומר שהיא הוכחה מעל לספק סביר. עליה להיות המסקנה ההגיונית היחידה שניתן להסיק בנסיבות העניין, ודי באפשרות קיומה של מסקנה אפשרית אחרת שאינה רחוקה ודמיונית כדי להקים ספק סביר שדי בו לזיכויו של נאשם" [ע"פ 6167/99 בן שלוש נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 577].
עוד נקבע בפסיקה כי תהליך הסקת המסקנה המפלילה מהראיות הנסיבתיות הוא תלת-שלבי: בשלב ראשון נבחנת כל ראיה נסיבתית בפני עצמה כדי לקבוע אם ניתן להשתית עליה ממצא עובדתי; בשלב שני נבחנת מסכת הראיות כולה לצורך קביעה אם היא מערבת לכאורה את הנאשם בביצוע העבירה. הסקת המסקנה המפלילה היא תולדה של הערכה מושכלת של הראיות, המבוססת על ניסיון החיים ועל השכל הישר; בשלב שלישי מועבר הנטל אל הנאשם לספק הסבר העשוי לשלול את ההנחה המפלילה העומדת נגדו. הסבר חלופי למערכת הראיות הנסיבתיות, העשוי להותיר ספק סביר ביחס להנחת ההפללה של הנאשם, די בו כדי לזכותו [ע"פ 497/92 נחום (קנדי) נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.10.1995)].