עבירת הלבנת ההון
135. בכתב האישום, ומעבר לעבירת מתן השוחד, ייחסה התביעה לנאשם עבירה של איסור הלבנת הון, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.
לשיטת התביעה, ומעבר לטענה כי יש לראות בהסכם ההלוואה כאינדיקציה מובהקת לעובדה כי מדובר בכספי שוחד, פעולתו של הנאשם ביצירת מנגנון ההלוואה שנועד להסתיר את העובדה כי מדובר בכספי שוחד, מהווה פעולה ברכוש אסור כהגדרתה בחוק איסור הלבנת הון, שכן הדברים נעשו על-מנת להסתיר או להסוות את מקורו של הכסף, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו.
לשיטת ההגנה, אין יסוד לטענה לפיה בעריכת הסכם ההלוואה ביקש הנאשם להסתיר או להסוות את היות הכספים מתת שוחד, שכן מדובר בכספים שהועברו מחשבונו הפרטי לחשבונו של בן-אליעזר באופן גלוי.
--- סוף עמוד 93 ---
136. בחנתי את טיעוני הצדדים, וסבורני כי התביעה הצליחה להוכיח כי לצד עבירת השוחד ביצע הנאשם אף עבירה של הלבנת הון, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון. קביעתי זו מבוססת על השילוב שבין קביעותיי העובדתיות שעמדו בבסיס הרשעת הנאשם בעבירת מתן השוחד, לבין קביעותיי העובדתיות באשר ל"הסכם ההלוואה" והפערים בינו לבין המציאות.
גם אם כספי השוחד הועברו באופן גלוי, הרי שיש לראות בעצם הצגתם כהלוואה חברית בלבד, תוך יצירת מנגנון הלוואה הנתמך לכאורה בהסכם כתוב (שאינו תואם את המציאות), כנתונים המקיימים את יסודות העבירה, ומכאן מסקנתי המרשיעה.
נאשם 2 - סיכום
137. על יסוד האמור לעיל, ראיתי להרשיע את הנאשם בעבירה של מתן שוחד, לפי סעיף 291 לחוק העונשין, ובעבירה של איסור הלבנת הון, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.
--- סוף עמוד 94 ---
אישום שני (המיוחס לנאשם 3)
עיקרי כתב האישום
המעורבים באישום
138. לבד מבן-אליעזר, רק נאשם 3 מאכלס את האישום השני כנאשם, ונטען כי מדובר באיש עסקים העוסק בתחומי הנדל"ן והטקסטיל בישראל ובחו"ל.
דמות רלוונטית נוספת המוזכרת באישום היא חיים יחזקאל, איש עסקים תושב ארה"ב, קרוב משפחתו של נאשם 3 ושותפו העסקי (להלן - יחזקאל).
נטען כי בן-אליעזר, יחזקאל והנאשם הכירו בתחילת שנות ה- 80 בניו-יורק, בתחילת כהונתו של בן-אליעזר כנבחר ציבור, כאשר במועד שאינו ידוע לתביעה, ביקש בן-אליעזר מהנאשם לדאוג לתעסוקה בארה"ב לבנו, אופיר בן-אליעזר (להלן - אופיר) והנאשם עשה כן, והעסיק את אופיר בעסקיו המשותפים עם יחזקאל בארה"ב.