3. הצדדים לתביעה הגישו חומר רב והרבו בדברים ביחס לסוגיות רבות ומגוונות.
לאחר עיון בכל הטענות שעלו ולמען נוחות הדיון, אחלק את הדיון להלן בהתאם לשלוש השאלות המרכזיות, הדרושות לצורך ההכרעה:
א. האם המערכת ההסכמית יצרה הסדר כובל לפי חוק ההגבלים?
אם כן, האם מדובר בהסדר אסור, או שמא חרף היותו הסדר כובל הוא זוכה לפטור בהתאם להוראות החוק והדין?
ב. האם ההסכמים שבין הצדדים הינם חוזים אחידים לפי הוראות חוק החוזים האחידים, ואם כן, האם הם מכילים תניות מקפחות הראויות להיבטל בידי ביהמ"ש בהתאם להוראות אותו חוק? ייאמר כבר עתה כי טענה זו לא תזכה לדיון לגופה, שכן היא תידחה על הסף מחמת התיישנות העילה.
ג. לאחר הכרעה בשאלות אלו אדרש להכריע מהן התוצאות האופרטיביות הן לעניין מעמדה של המערכת ההסכמית מכאן ולהבא והן לעניין שאלת הפיצוי בגין העבר.
אדון בשאלות אלה כסדרן.
המערכת ההסכמית כהסדר כובל
4. מסגרת נורמטיבית:
"במרכזו של חוק ההגבלים העסקיים ניצב האינטרס רם-המעלה של תחרות חופשית. החוק מושתת על התפיסה לפיה תחרות חופשית היא שתביא לתמחור מיטבי של המוצרים, בהתאם לכוחות השוק, לשיפור איכות המוצר, להגדלת הכמות המוצעת ממנו ולשיפור השירות שניתן לקהל הלקוחות (רע"א 371/89 ליבוביץ נ' אליהו, פ"ד מד(2) 309, 327 (1990))...
בהתאם, נקבע בפסיקתו של בית משפט זה, כי יש לפרש חוק זה בצורה תכליתית, באופן שיגשים את המטרות האמורות, יגביר את התחרות החופשית במשק ולא יגביל שלא לצורך את הפעילות המסחרית הרצויה: "בבואנו לפרש את חוק ההגבלים נשוה נגד עינינו כל העת את תכליתו של החוק, נשמור על קשר עין עם תכלית זו ובעקבותיה נלך. תכלית זו היא עמוד האש ועמוד הענן להוליכנו הדרך, וחייבים אנו נאמנות לה כל העת" (דנ"א 3113/03 א.מ. חניות ירושלים 1993 בע"מ נ' עירית ירושלים, [פורסם בנבו] פסקה 12 לפסק דינו של כב'השופט - כתארו אז - מ' חשין (2003) (להלן דנ"א חניות)" (הלכת שופרסל, פס' כ"ז-כ"ח לפסק דינו של השופט רובינשטיין).
5. הסדר כובל - מהו:
הסדר כובל מוגדר בס' 2(א) לחוק ההגבלים:
הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר.
אם כן, בס' 2(א) מופיעה "הוראת סל" שעיקר עניינה בפוטנציאל לפגיעה בתחרות הטמון בהסדר הנידון.