32. בין היתר נציגי הנתבעת, מנהליה ופרקליטה, טרם הצליחו להגיע להסכמה ביניהם היחס לשאלה מה היא התשובה הנכונה לשאלה מדוע השתמטה הנתבעת מחובתה על פי הסכם 2010 לתמחר את התובע כפריט נפרד בכל אירוע בו הוא משתתף. האם משיקולים שיווקיים משום ש"העסקה לא הייתה נסגרת, לא כך עבדנו" [סעיף 12 לתצהיר אביחי], או משיקולי סודיות משהתמחור מהווה סוד מסחרי שהנתבעת אינה רוצה לגלותו ללקוח [סעיף 15 לסיכומי הנתבעת], ולא טרחו לספק טעם הגיוני לכך שלפתע, בסמוך לפני ניתוק היחסים בין הצדדים, ובעקבות דרישה של התובע הסכימה לוויתור מופלג על אותם סודות מסחריים ששמרה כבבת עינה במשך שנים רבות, חשפה לעיני הלקוח את מחירו הנפרד של התובע, והוכיחה כי "כשרוצים – יכולים".
אם לא די בכך, דוברי הנתבעת נחלקו ביניהם גם בשאלה האם כאשר הופיע התובע באירוע חופה מלווה ב"נגנים שנשכרים במיוחד אך ורק על מנת ללוות את התובע בשירתו", נחשבת ההופעה כ"פריט יוסי אזולאי", אם לאו. רון סבר שלא, ומיעט אף שירותי הגברה [ראו סעיף 24 לעיל], אביחי וב"כ הנתבעת סברו שכן [ראו עמ' 24, שורות 11-17 לפרוטוקול, וסעיף 37 לסיכומי הנתבעת]. ובכן – על כך נהוג להפטיר תיק"ו – תשבי יתרץ קושיות ובעיות.
קריסת התזה העיקרית של הנתבעת כמפורט בסעיפים 27-28 לוותה בערעורן של תזות משנה. כך, אביחי התקשה להסביר כיצד מתיישבת גרסתו בתצהירו לפיה "לתובע מעולם לא היה מופע של ערב שלם ותטה מעולם לא מכרה מוצר שכזה" עם פרסומי הנתבעת שהוצגו לו [ת/5 – ת/7], ועם העתק הזמנה לאירוע ביום 19.12.13 בה נכתב על ידי הנתבעת עצמה: "יוסי אזולאי – ערב מלא" [עמ' 37 ו-38 לפרוטוקול]. בדומה, התזה של הנתבעת בדבר למעמדו של תשלום המינימום ביחס לאירוע חופה [סעיף 21 לסיכומיה] לא עלתה בקנה אחד עם התשלומים בפועל המפורטים בשורות הראשונות לטבלה נספח 14 לתצהיר התובע.
תורפות התגלו בעדויות מטעם הנתבעת גם ביחס לתנאי בהסכם 2007 הראשון המקנה לתובע תשלום 80% מהכנסות מאירועים בהם הלקוחות פנו אליו ישירות, כאשר אביחי העיד תחילה כי הוא זוכר שהתובע לא הביא הפניות להופעות [עמ' 21 לפרוטוקול, שורות 28-29], ולאחר שהוצגו לו הפניות כאמור [ת/1, ת/2] תמרן מחדש אל אמירה סתומה לפיה הטעם לאי מילוי התנאי היה נעוץ בכך ש "זה דבר שהבנו בחודשים הראשונים שהוא לא רלוונטי" [עמ' 22, שורה 13 לפרוטוקול]
תשובותיו של אביחי, בתגובה להעתק הזמנה של אירוע מיום 20.12.10 שהוצג לו במהלך חקירתו, לפיה היה התובע מוצר נלווה להרכב כנריות, ולא להיפך [עמ' 24 לפרוטוקול, שורות 30-38] חשפו הפקה מוזיקלית צורמת במיוחד, נוכח העובדה שלשון אותה הזמנה שניסחה הנתבעת עצמה הינה כי הפריט הנמכר הינו "יוסי אזולאי+3 כנריות (2 שירים)", ותירוציו של אביחי לכתובים אלה בהם, בין היתר, הטיל את האחריות על "הפקידה" לא הוסיפו לעדותו ממד של אמינות.