בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 41898-01-17 אזולאי ואח' נ' תטה עושים מוסיקה בע"מ ואח'
לפני כבוד השופט יאיר חסדיאל
התובע [הנתבע שכנגד]:
יוסי אזולאי
ע"י ב"כ עמית קרמון
נגד
הנתבעת [התובעת שכנגד]:
תטה עושים מוסיקה בע"מ
ע"י ב"כ לירון כהנא
החלטה
על מפתן הבית:
1. במשך כעשור שנים, במסגרת התקשרויות רציפות ביניהם שרבו והסתעפו, איחדו התובע והנתבעת כוחות בהפקות מוזיקליות בהן נטל התובע חלק כזמר וכיוצר מוזיקלי. במהלך אותה תקופה הוקנה לנתבעת הכוח לשיווק בלעדי של הופעות התובע באירועי שמחות והופקו על ידי הצדדים במשותף אלבומים ושירים שיצר וביצע התובע. בכתבי טענותיה אף ציירה הנתבעת עצמה כמי ששימשה "בית עבור התובע".
2. בחודש אוגוסט 2016 הודיע התובע לנתבעת על ביטול ההתקשרויות ביניהם. זאת לאחר שלטענתו גילה כי במשך שנים רבות שיטתה בו הנתבעת וגלגלה לכיסה שלא כדין הכנסות שנועדו על פי ההסדרים ביניהם ליפול בחלקו. בתביעה בסך כולל של 1,015,000 ₪ שהוגשה על ידו עתר התובע לסעדים המצטרפים הבאים: סעד של צו מניעה קבוע אשר יאסור על הנתבעת לעשות שימוש בקולו או בדמותו; סעד של מתן חשבונות מצד הנתבעת; סעד של השבה, כסכום מוערך טרם מתן החשבונות, בסך של 415,000 ₪; סעד בגין הפרת הסכם בסך של 150,000 ₪; סעד בגין נזקים כתוצאה מפעולות הנתבעת לסיכול פעילותו האמנותית בסך של 150,000 ₪ וסעד בגין גניבת עין ותיאור כוזב בהתאם לחוק עוולות מסחריות תשנ"ט-1999 בסך של 100,000 ₪. על כל זאת הוסיף סעד בגין הפרת זכויות היוצרים שלו בהמשך שימושה של הנתבעת ביצירותיו גם לאחר ביטול ההתקשרות כדין, בסך כולל של 200,000 ₪.
3. הנתבעת אף היא לא טמנה ידה בצלחת, והעמידה תביעת נגד על סך של 3,000,000 ₪, לצרכי אגרה בלבד, המורכבת מסך של 2,000,000 ₪, פיצויי קיום בגין הפרת הסכם וביטולו שלא כדין, ולחילופין השבת השקעותיה בתובע בסך של 1,500,000 ₪, וכן פיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים של הנתבעת בסך של 1,000,000 ₪, פיצוי בשל הוצאת דיבה ולשון הרע בסך של 500,000 ₪, פיצויים בגין נזקים כתוצאה מהתנהלות הנתבע הן במהלך ההתקשרות והן במהלך סיומה בסך של 224,000 ₪.
4. הכרעה זו עניינה פרשנות מערכת הסכמי ההופעות בין הצדדים, והאם היא מנביעה לתובע זכות למתן חשבונות מצד הנתבעת בכלל, ובהיקף שנדרש על ידו בפרט, וזאת בהתאם להחלטתי מיום 28.12.17 שהורתה על פיצול הדיון באופן בו שאלות אלה יידונו בתחילה ובנפרד במתכונת הדו שלבית ששורטטה בפסיקת בית המשפט העליון. בהתאם לכך, ונוכח תוצאתה לא יצאה ההכרעה מגדר החלטת ביניים. [ראו ע"א 4724-90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מו (3) 570 (1992) ובפרט בסעיף 15 לפסק הדין, וכן ע"א 676-17 עראף נ' חדיד (2017), רע"א 4822-16 סער בן שמחון נ' צחי יקיר (2016)].