81. נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם היא גילוי מרבי. ביסודו של כלל זה מונח ערך גילוי האמת, המשרת הן את הצדדים להליך, בעשייתו למען משפט צדק, הן את הציבור בכללותו, בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת, חובת הגילוי אינה מוחלטת, וייתכנו מצבים בהם יהיו קיימים ערכים אחרים שההגנה עליהם, בנסיבות העניין, תוביל לצמצום היקף הגילוי. כך למשל חובת הגילוי עלולה לסגת מפני טענות בדבר קיומו של חסיון (סטטוטורי או הלכתי, מוחלט או יחסי) או ערכים ואינטרסים נוגדים אחרים, גם אם לא מוצמדת להם "תווית" של חסיון (כאינטרס של הגנת הפרטיות) (רע"א 6872/11 כהן נ' בן דוד (פורסם בנבו, 13.2.12); רע"א 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 6.3.13); בג"ץ 7793/05 אוניברסיטת בר-אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה ירושלים (פורסם בנבו, 31.1.11).
82. ברע"א 6553/14 דן פלדמן נ' Deutsche Apotheker und Arztebank Eg (פורסם בנבו, 16.3.15) נפסק: "...יש לזכור כי נקודת המוצא העקרונית של גילוי המסמכים עומדת על גילוי מירבי, מתוך תפיסה של הגינות דיונית וחתירה לחקר האמת. לאור זאת ננקטת ביחס לחובות הגילוי גישה מרחיבה (רע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' ליזרוביץ, [פורסם בנבו] פסקה ג(4) (20.8.08)), לפיה נפסק כי מבקש הגילוי אינו צריך להוכיח רלבנטיות ודאית של המסמך, אלא די בכך שיצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות להליך (ר' רע"א 6033/13 GLAXO SMITHKLINE P.L.C נ' אוניפארם בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 6 (27.11.2014)
--- סוף עמוד 14 ---
פסקה 6). מנגד, אין לאפשר דרישה למסמכים שיש בגילוים הכבדה בלתי סבירה על הצד שכנגד, בהתחשב ברלוונטיות של המסמך, ואין לאפשר להפוך את הליך גילוי המסמכים ל"מסע דיג"..."
83. ברע"א 4627/14 פז חברת נפט נ' דיעי ואח' (פורסם בנבו, 10.11.14) נפסק בין היתר כי נקודת המוצא לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם היא גילוי מרבי בהתבסס על הרציונליים הבאים:
א. חשיפת האמת אשר מותנית בין היתר בפרישת תמונה עובדתית רחבה ומלאה ככל האפשר.
ב. יעילות דיונית במובן הרחב (ר' יצחק עמית, קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר, ספר אורי קיטאי 247, 248 (2008)).
ג. הזכות להליך ראוי היונקת מזכות הגישה לערכאות.
ד. שוויון בין הצדדים.