הטענה למצגי שווא/מרמה/התרת מידע בהתנהלות התובעת כלפי לקוח כזה או אחר נטענו אף הם בעלמא, כשיצוין כי לא רק שטענות אלה דורשות רף ראייתי מוגבר אלא שככל שהן מתייחסות לשיעור רווח כזה או אחר שהפיקה התובעת ביחס ללקוח כזה או אחר, אין כאמור בהסכם כל הגבלה אודות שיעור המחירים (להבדיל ממחירי הרכישה) בהם התחייבה התובעת למכור את מוצרי אס. פי ללקוחות כפי שציינה התובעת בצדק, ההתקשרות שלה עם התובעת שכנגד לא הייתה "לשם שמיים" כי אם מתוך מטרה עסקית וכלכלית גרידא. לא יכול להיות חולק כי גם מטרת התובעת שכנגד הייתה דומה, ועל כן אין מקום לקבל כל טענה בדיעבד מצד האחרונה.
84. בכל הקשור לטענות הנוספות שהעלתה התובעת בקשר עם הפיצוי בגין הפרת זכויות "הקניין הרוחני" שלה ועוולת "גניבת העין" והעילות האחרות שנטענו מכח חוק עוולת מסחריות, הרי שלא ברורות כלל וכלל הטענות בנדון;
א. ככל שהן מתייחסות לתקופת ההתקשרות בין הצדדים, הרי שדומה שלא יימצא חולק על כך שהתובעת כאמור הייתה משווקת בלעדית של מוצרי אס. פי בארץ לקבוצת הלקוחות שהוגדרו בסעיף 3 להסכם, ומשכך ברי שלא יכולה להתקבל כל טענה בנדון.
ב. ככל שהטענות מתייחסות לתקופה שלאחר תום ההתקשרות ובהקשר הסעד הנוסף לו עתרה התובעת בדמות צו המניעה, הרי שלנוכח סיום יחסיהם העסקיים של הצדדים ובהעדר המחלוקת כי לתובעת או לסילם אין כל זיכיון לשיווק בארץ של מוצרי אס. פי מטעם היצרן הספרדי – על פניו אכן התובעת ו/או סילם אינם זכאים להציג ו/או לפרסם את עצמם כמפיצים "בלעדיים" או יבואנים של מוצרי אס. פי.
יחד עם זאת, מקום בו התובעת לא הציגה בפניי כל אסמכתא מהיצרן הספרדי שיש בה להניח את הדעת לכך שהיא אכן היבואנית הבלעדית כפי שטענה, אזי היא אינה יכולה להיות מוחזקת כבעלת מעמד ויריבות לעתור לכל סעד שמקורו בהפרה של עוולה מסחרית כזו או אחרת, לא כל שכן "גניבת עין" ו/או "תיאור כוזב". למען הסדר הטוב, יובהר כי אין באמור כדי לגרוע מהאחריות של התובעת לתקן כל פרסום מטעמה (במרשתת ובכלל) אשר יש בו מידע שגוי אודות קיומה של בלעדיות בשיווק מוצר כזה או אחר ולרבות מוצרי אס. פי .
85. לאור כל האמור, גם דינה אם כן של התביעה שכנגד להידחות, כשגם בעניינה מצאתי להבהיר לפני סיום כי אף אם הייתי מוצאת להיעתר לאי אלו מהסעדים הכספיים שהתבקשו, לא היה כל מקום לחיוב סילם בהם ובתוך כך להכיר בקיומן של נסיבות המצדיקות הרמת מסך כלפיו. גם במקרה שלפני לא הוכחו התנאים המצטברים להוכחת הרמת מסך, ביחס לסילם ואין זה המקרה הקיצוני והחריג, אשר בו מן הראוי להורות על ביטול החיץ בין החברה ובין בעלי המניות בה. אציין כי מפליא כיצד התובעת שכנגד שהתקוממה ובקשה לדחות על הסף את הטענות של התובעת להרמת מסך כנגד פדהצור, "חטאה" אף היא עת כללה את סילם כנתבע נוסף כאמור בתביעתה והעלתה טענות דומות כנגדו להרמת מסך.