פסק דין
עניינו של פסק דין זה הינו בהכרעת מחלוקות כספיות שונות (במסגרת שני הליכים שאוחדו בפניי) ושמקורן בהתקשרות עסקית שבין הצדדים, ובכלל זה טענות להפרת הסכם, לפיצוי בגין פגיעה בהכנסות לעבר ולעתיד ולפגיעה במוניטין.
א. רקע כללי ודיוני:
1. התובעת בתיק 30759-09-16 והתובעת בתיק 11094-01-17 היא חברה להפצה ושיווק של מוצרי וונטות (מאווררים) ומפוחים למגזר העסקי, המסחרי, התעשייתי והפרטי (להלן: התובעת). הנתבעת בשני התיקים והתובעת שכנגד בתיק 11094-01-17 (להלן: התובעת שכנגד), הינה יבואנית של מוצרי אוורור מתוצרת חברת P&S הספרדית (להלן: אס. פי). נתבע נוסף שנכלל במסגרת תביעת התובעת בתיק 30759-09-16 הינו מר פדהצור בר נתן ששימש כמנהל ובעל מניותיה של התובעת שכנגד (להלן: פדהצור). נתבע נוסף שנכלל במסגרת תביעת התובעת שכנגד (שהוגשה בתיק 11094-01-17) הינו מר רון סילם, בעליה של התובעת (להלן: סילם).
2. ההתקשרות בין הצדדים החלה ביום 2/10/09 עת נחתם באותו מועד הסכם פעילות במסגרתו נקבע, בין היתר, כי התובעת תהיה המפיץ היחידי של מוצרי אס. פי ללקוחות שונים (קבלני בניין, אלקטרה, חברת חשמל, משב, קרניל, ס.ע.ר, חברות מעליות, חברות מיזוג אוויר, חברות בתעשייה, פרטיים וכו'). כן, הוסכם שלאחר שנה יעשו סיכומים והבהרות ובכל שנה לאחר מכן. בנוסף, הסכימו הצדדים שהתובעת שכנגד תהיה רשאית למכור ציוד של אס. פי ישירות למספר לקוחות מצומצם (בהתאם לרשימה שצורפה) על פי מחירון שתעביר לתובעת. בסעיף 10 להסכם אשר עסק בסיום ההתקשרות, נקבע כי במידה והתובעת תפסיק או שתופסק פעילותה "מכל סיבה" תדאג האחרונה למפיץ חדש במקומה.
3. ביום 3/7/15 נחתם בין הצדדים נספח להסכם הראשון במסגרתו הוסכם, בין היתר, כי החל ממועד החתימה של הנספח, כל לקוח שיפנה לתובעת שכנגד לרכישת מוצרי אס. פי, יופנה על ידי האחרונה לתובעת/סילם. כן, הוסכם כי במידה ולא תיסגר עסקה על ידי התובעת בגלל מחיר נמוך, סילם יעביר אותה לתובעת שכנגד לניסיון מכירה (להלן: התוספת להסכם).
4. הפעילות העסקית בין הצדדים נמשכה כשש שנים כאשר ביום 14/12/15 קיבלה התובעת הודעה מהתובעת שכנגד במסגרתה הודיעה לה האחרונה על סיום ההתקשרות בין הצדדים אשר ייכנס לתוקפו חצי שנה מאוחר יותר, ביום 14/6/16. בהודעה האמורה צוין כי למרות שהתובעת שכנגד לא חייבת לנמק את סיום ההתקשרות, הרקע הינו אי שביעות רצון משך תקופה ארוכה מתפקוד התובעת כמפיצה (מטעמה של התובעת שכנגד) של מוצרי אס. פי.
5. ביום 16/6/16 (כחצי שנה לאחר הודעת סיום ההתקשרות) הגישה התובעת בקשה לסעד זמני (במעמד צד אחד) במסגרתו עתרה למתן צו מניעה ו/או צו עשה שיורה לתובעת שכנגד להימנע מכל פניה למי מלקוחות התובעת ו/או כל פעולה בקשר למכירת מוצרי אס. פי (ת"א 33633-06-16). במסגרת נימוקי אותה הבקשה נטען, בין היתר, כי עוד קודם להודעת סיום ההתקשרות מיום 14/12/15, פעלה התובעת שכנגד כלפיה בחוסר תום לב ובניגוד מוחלט למוסכם בהסכם, לפי שבחרה לחתור תחתיה ולפנות באופן עצמאי ללקוחותיה, בניסיון להוציא את אותם לקוחות ממעגל הלקוחות של התובעת ולהעבירם למעגל הלקוחות של התובעת שכנגד.
בהחלטה מיום 20/6/16 נדחתה הבקשה למתן הצו במעמד צד אחד וכן נדחתה בקשה לעיון חוזר על אותה החלטה. כן, נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה התובעת לבית המשפט המחוזי (רע"א 42341-06-16) על שתי החלטות הדחייה האמורות.
בהמשך לדיון בסעד הזמני שהתקיים ביום 9/8/16 בפני כב' השופט נ' שטרנליכט, הגיעו הצדדים למספר הסכמות אשר קיבלו תוקף של החלטה (להלן: הסכם הפשרה). כך, הסכימו הצדדים, בין היתר, להמשך מכירת סחורה לתובעת (במחירים שהיו נהוגים במהלך תקופת ההתקשרות) למשך תקופה בת כשלושה חודשים (מיום 15/8/16 עד 22/11/16), תוך שהובהר כי המכירה תתבצע לתובעת כ"לקוח" ולא יתקיימו כל יחסי משווק (יבואן)-מפיץ, כשהתובעת שכנגד תהא רשאית למכור בעצמה את מוצריה בשוק לפי שיקול דעתה "מכאן ולהבא".
6. ביום 13/9/16, כחודש לאחר מתן התוקף להסכמות האמורות, הוגשה התביעה הראשונה (30759-09-16) במסגרת ההליך המאוחד שבפניי. ביום 4/1/17, כארבעה חודשים מאוחר יותר, הגישה התובעת את תביעתה הנוספת (ת"א 11094-01-17) ובד בבד עם כתב ההגנה של התובעת שכנגד, הוגשה גם תביעה שכנגד אשר כללה כאמור מלבד התובעת (כנתבעת) גם את בעליה, סילם, כנתבע נוסף.
ב. תמצית טענות הצדדים בתיק 30759-09-16:
ב.1. תמצית טענות התובעת:
7. לטענת התובעת, טרם הקמתה הועסק בעליה סילם כמנהל פרויקטים בחברת מרכז האוורור קורד בע"מ ואף פעל בשנים 2003-2006 לקדם ולפתח את המכירות של חברת אס. פי בישראל. בשנת 2006 עזב סילם את חברת קורד ופתח עסק לניהול וביצוע פרויקטים לאוורור והוצאת עשן כאשר עיקר לקוחותיו היו חברות וקבלני בניין פרטיים. לאחר שחברת קורד חדלה לשווק ולהפיץ את מוצרי אס. פי, פנתה האחרונה לסילם ומסרה כי המליצה עליו לאור ההיכרות שישמש כמפיץ, משווק ומוכר של מוצריה בישראל, לאחר שפנתה אל התובעת שכנגד בהצעה כי שזו תייבא את מוצריה לישראל. על רקע היכרות זו נחתם ההסכם בין הצדדים ולשם כך הוקמה התובעת.
8. לאחר עבודה קשה ומאומצת החל סילם באמצעות התובעת לצבור מעגל לקוחות אשר גדל והתעצם עם השנים, בעיקר לאור קידום המוצרים והטמעתם בתכניות מהנדסי מיזוג אוויר אשר למעשה הביאה לקוחות חדשים באופן אוטומטי ישירות לחברה. כפועל יוצא מכך, כבר בשנת 2014 החלה התובעת לגלגל הכנסות בסך של כ-2 מיליון ₪ ממכירת מוצרי אס. פי וכך היה גם במהלך שנת 2015.
9. ראתה התובעת שכנגד כי טוב, והחלה בפעולות חסרות תום לב ומתוך כוונה ברורה ומפורשת להתעשר על חשבון התובעת, תוך שהיא פונה ישירות ללקוחות ממעגל הלקוחות של התובעת ומבהירה בפניהם כי היא היבואנית של מוצרי אס. פי. ומציעה להם לרכוש את המוצרים ישירות דרכה. בנוסף, דאגה התובעת שכנגד לציין ולהבהיר באוזני הלקוחות כי בלעדיות התובעת בהפצה ישתנה בקרוב ובכך למעשה היא מציעה "לחתוך" מעמלות התובעת. לטענת התובעת, פעולה חתרנית זו לא רק שמנוגדת למוסר והיושר אלא שהיא מנוגדת להסכמים עליהם חתמו הצדדים והנוהג שהונהג בשש שנות עבודתם המשותפת.
10. בעקבות התנהלות זו של התובעת שכנגד, יזם סילם פגישות עם פדהצור ובנו רמי, כאשר באחת מהן שהתקיימה ביום 1/7/15, סוכם לאחר דין ודברים כי החל ממועד פגישה זו, התובעת שכנגד לא תהיה רשאית להפיץ ולשווק מוצרי אס. פי גם ללקוחות שצוינו ברשימה שצורפה להסכם.
11. בעקבות הודעת התובעת שכנגד על הפסקת ההתקשרות ביום 14/12/15, התקיימו פגישות ושיחות בין הצדדים במהלכן הועלתה, בין היתר, הצעה באשר להמשך התקשרות במתכונת של הפצה משותפת לפיה – התובעת תמשיך למכור ללקוחותיה והתובעת שכנגד תהיה רשאית למכור ליתר הלקוחות או תשלום פיצוי לתובעת בעבור המוניטין שצברה בשנות עבודתה וצבירת לקוחותיה והפסד ההכנסות לשנים הבאות. בסופו של יום, הודיעה התובעת שכנגד כי ההצעה אינה מקובלת עליה, ויש בכך כדי ללמד על כוונות חסרות תום הלב של התובעת שכנגד כמו גם חיזוק טענות התובעת באשר למטרה המכוונת והמפורשת להוציא ממנה את כלל לקוחותיה וזאת ללא מתן תמורה בעבור המוניטין שנצבר, הפסד ההכנסות העתידיות ובעבור התחייבויות עתידיות שלקחה התובעת על עצמה באשר לאספקה עתידית של מוצרי אס. פי.
12. לטענת התובעת, הפסקת ההתקשרות באופן בו נעשתה על ידי התובעת שכנגד, יש בה משום הפרה בוטה של ההסכם והתעשרות שלא כדין על חשבון התובעת. התובעת ציינה אמנם כי היא מכירה בכך שאין התקשרות שאין לה סוף וברי שלא הייתה בכוונת התובעת לכפות על התובעת שכנגד התקשרות נצחית עימה או לחילופין מפיץ אחר, אולם לטענתה מתוך הלאו זועק היש; גם אם התובעת שכנגד תחפוץ להפיץ את המוצרים בעצמה – אין הדבר אומר שהתובעת תצא כלעומת שבאה וידיה ריקות – כשבנסיבות העניין על התובעת שכנגד לפצות אותה בערך ההשקעה שהושקעה. מאחר והתובעת שכנגד הפסיקה את ההתקשרות עם התובעת – מבלי להתיר לאחרונה להעביר את זכויות ההפצה למפיץ אחר בהתאם להוראות סעיף 10 להסכם או לשלם בעצמה עבור המוניטין, הפסדי הכנסה עתידיים וכו' – הרי שיש בכך הפרה בוטה של הסכם ההתקשרות מצד התובעת שכנגד אשר גוררת אחריה פגיעה עסקית וכלכלית קשה בתובעת.
13. כן, נטען כי על התובעת שכנגד לפצות את התובעת מכח זכות קניינית; זכות ההפצה הבלעדית היא זכות קניינית ולתובעת יש זכות קניינית במוניטין שהיא יצרה למוצרים שהיא שיווקה. פגיעה בזכויות קניין אלה או הפקעתן מקנות זכות לפיצויים. כן, נטען כי התובעת זכאית לסעד מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט הואיל והתובעת שכנגד התעשרה שלא כדין עקב ביטול החוזה, בכך שקיבלה את טובת ההנאה של המוניטין ושל שוק הלקוחות שבנתה התובעת ועל הרווחים הצומחים לתובעת שכנגד ממנו. ביטול ההסכם היה השלב האחרון בהליך רמיה לפיו ביקשה התובעת שכנגד לקבל אליה את ההפצה של התובעת על קהל לקוחותיה באופן ישיר, מבלי לשלם לתובעת כל פיצוי עקב כך וללא כל תמורה בגין המוניטין שצברה.
14. כיום לטענת התובעת, לאחר ביטול יחסי הצדדים, מצאה עצמה התובעת כשאין בידיה כלל לקוחות אשר נלקחו ממנה מתחת לאפה על ידי התובעת שכנגד וללא כל תשלום נאות בגין העברת זכויות ההפצה שבו עמלה שנים רבות.
15. הסעדים להם עתרה התובעת במסגרת התביעה (הראשונה) הינם לחיוב התובעת שכנגד ברכיבים הבאים: (1) אובדן הכנסות בסך 428,659 ₪ (2) מוניטין סך של 2,250,000 ₪. התביעה הועמדה לצרכי אגרה על סך של 2.5 מיליון ₪. לתמיכה בטענותיה צירפה התובעת לכתב תביעתה "הערכה כלכלית" שנערכה על ידי חברת SBA.
ב.2. תמצית טענות התובעת שכנגד:
16. לטענת התובעת שכנגד, במשך שנות הפעילות העסקית המשותפת, התברר לה שהתובעת המנוהלת על ידי סילם הינה מפיצה כושלת: הדבר בא לידי ביטוי בכך שהתובעת הזניחה לקוחות; העניקה להם שירות גרוע; הפסיקה לעבוד עם לקוחות מבלי ליידע את התובעת שכנגד; לא טרחה לגייס לקוחות חדשים; הגבילה את אזור ההפצה שלה והתעלמה כליל משווקים ולקוחות פוטנציאליים המצויים מחוץ לאזור הנוחות שלה. התובעת שכנגד קיבלה לא פעם ולא פעמיים תלונות מלקוחות של תפקודה של התובעת שגם הודיעו שאינם מעוניינים לעבוד יותר עם התובעת ועם סילם. בנוסף, התובעת מכרה את מוצרי אס. פי במחירים מופקעים תוך שהיא גוזרת רווח עצום לאור מחיר הרכישה שקיבלה מהתובעת שכנגד. המחירים המופקעים שהוצעו על ידי התובעת גרמו ללקוחות לעבור לחברה המתחרה של התובעת שכנגד (חברת אלטרץ). בהקשר המחירים המופקעים, נטען כי עיון בנתוני המכירות לשנים 2012-2015 מלמד על הפרדוקס שנוצר עקב התנהלות התובעת; כך בעוד שהתובעת מתגאה בגידול שחל בהכנסותיה בשנת 2014, היקף הרכישות שלה מהתובעת שכנגד, כלל לא גדל. כן, נטען לשיטת עבודה מסורבלת ומכבידה על התובעת שכנגד, כשהתנהלות התובעת גרמה לתובעת שכנגד נזקים מצטברים בהיקף של מיליוני שקלים.
17. בחינת מערכת היחסים בין הצדדים לאורך השנים מובילה למסקנה כי התובעת שכנגד הייתה "חוטבת העצים ושואבת המים" של התובעת – במקום שהתובעת תעבוד אצל התובעת שכנגד, התובעת שכנגד עבדה עבור התובעת. התובעת מעולם לא הסכימה להתחייב להיקף רכישות מהתובעת שכנגד, כנהוג וכמקובל בכל התקשרות בין יצרן/יבואן למפיץ, כשהסיבה לכך ברורה: התחייבות כזאת הייתה מחייבת את התובעת להוריד מחירים על מנת שתהיה מסוגלת לעמוד במכסת הרכישות שהתחייבה אליה כלפי התובעת שכנגד. עם הזמן גם התברר שסילם הוא אדם כוחני שמרבה להסתכסך עם אנשים, לרבות לקוחות ועובדים, דואג רק לאינטרסים שלו ועל חשבון האינטרסים של התובעת שכנגד, אותם הוא הוא אמור היה לקדם. התובעת שכנגד התריעה בפני התובעת, פעם אחר פעם, על התנהלותה הכושלת ועל תלונות הלקוחות וסילם אף נקרא לשיחות הבהרה בעניין.
18. במחצית שנת 2015 הגיעו הדברים לכדי נקודת שבר; התובעת שכנגד זימנה את סילם לפגישה בה שטחה בפניו טענות קשות על תפקודו הלקוי ובסופו של דבר הגיעו הצדדים לכדי הסכמה שעוגנה בכתב ביום 1/7/15 והיוותה חלק בלתי נפרד מהסכם ההתקשרות (התוספת להסכם). במסגרת זו נקבע, בין היתר, כי באם התובעת לא תוכל לסגור עסקה עם לקוח בשל 'בעיית מחיר' - "רעה חולה" שאפיינה את התובעת - היא תעביר את הלקוח לניסיון מכירה לתובעת שכנגד, על מנת למנוע אובדן לקוחות בשל התנהלות התובעת. מדובר היה אפוא, בביטוי לחוסר שביעות הרצון של התובעת שכנגד מהתובעת, שהרי נקבע שהיעדר יכולת של התובעת למכור את המוצרים, תביא לכך שהתובעת שכנגד תהיה רשאית למכור את הסחורה במישרין ללקוח. אלא שדבר לא השתנה; התובעת המשיכה להכשיל עסקאות, להעניק שירות רשלני ללקוחות ואף לא טרחה להעביר לתובעת שכנגד לקוחות שלא הצליחה לסגור עימם עסקה חרף הקבוע בתוספת האמורה להסכם.
19. על רקע האמור ולאחר שהתובעת שכנגד שילמה במשך השנים מחיר יקר על התנהלות התובעת ונוכחה כי אין ליחסי הצדדים תקומה, הוחלט על סיום ההתקשרות עימה גם לאחר החתימה על התוספת להסכם, ובתוך כך פנתה אל התובעת ביום 14/12/15 וציינה בהודעה כי סיום ההתקשרות ייכנס לתוקפו בחלוף חצי שנה (ביום 14/6/16), וזאת על מנת לתת לתובעת אפשרות נוחה להכין את עצמה לקראת סיום ההתקשרות. לכך יש להוסיף כי התובעת שכנגד קיבלה החלטה אסטרטגית שהיא עורכת שינוי מבני בקבוצה ובתוך כך מתנתקת מצדדים שונים הקשורים לעסקיה ומכבידים עליה. התובעת שכנגד עשתה כן לא רק מול התובעת כי אם מול גורמים אחרים.
20. מחמת העובדה שההסכם בין הצדדים הינו הסכם שלא נקבע מועד לסיומו, אזי שלפי הדין וההלכה הפסוקה ניתן לסיימו בהתראה סבירה מראש כאשר תקופת ההודאה המוקדמת היא נגזרת מנסיבות העניין. כן, בקשה התובעת שכנגד לעמוד על כך שלשם סיום התקשרות מהסוג שאפיינה את הצדדים, אין נדרשים ל"עילת הפרה" אלא די ברצונו של אחד המתקשרים להביאה לידי סיום.
21. למן המועד שבו קיבלה התובעת את הודעת סיום ההתקשרות, היא החלה באמצעות סילם בהפעלת לחצים כבדים על התובעת שכנגד, שהגיעו לכדי איומים בוטים, וזאת על מנת לגרום לאחרונה לשנות את החלטתה. סילם לא בחל באמצעים: הוא איים בתביעות משפטיות מופרכות ואף פנה לחברת אס. פי. הספרדית מאחורי גבה של התובעת שכנגד בניסיון לפגוע באמינותה ובקשר העסקי בינה לחברה הספרדית שהתובעת שכנגד היא כאמור היבואנית הבלעדית של החלק הארי של מוצריה מזה שנים. התובעת שכנגד לא נכנעה ללחצים ולאיומים אלה וחזרה והדגישה בפני סילם, הן בכתב והן בעל-פה, כי היא עומדת על סיום ההתקשרות בחלוף תקופת ההודעה המוקדמת. לפנים משורת הדין, הציעה התובעת שכנגד לתובעת כי תבוא לקראתה לאחר תום תקופת ההתקשרות, באופן שהיא תהיה "לקוח מועדף" של התובעת שכנגד. התובעת שכנגד מעולם לא נתנה לתובעת להבין שההתקשרות ביניהן תמשיך להתקיים או שהתובעת תמשיך להיות מפיצה.