471. יודגש כי צפייה במקטע החקירה מעלה שהאמירות לא נאמרו על ידי סניור בדרך של שאלה וניסיון להטיל ספק בטענות החוקר, אלא באופן פוזיטיבי ברור ובלחש. בנוסף, בניגוד להגנה אשר טוענת שלא מתקבל על הדעת שסניור טען שאין גיוסים, שהרי כל הצירופים לקופה לא צמחו יש מאין,
--- סוף עמוד 150 ---
דומה בעיניי שמכלול דבריו של סניור במקטע זה הוא ברור וקוהרנטי, וההבחנה שהוא עורך בין פעילות הטלמרקטינג שהיא אמיתית לבין הגיוסים שלא היו, משקפת את ההבדל בין עבודה שבוצעה בתחום הטלמרקטינג, לבין שיתוף החוקר בכך שלא נדרשה עבודה ממשית לצורך צירוף מבוטחים, שכן הפעילות הייתה בעיקרה "קנייה" של נציגי המבוטחים וראשי הקהילות בכסף ואיסוף והעברת הטפסים. אמירות אלה, מתיישבות הן עם התייחסותו לגלגולי עשרות מיליונים והן עם דבריו לגבי האופן שבו הקופה הגדילה במהירות את מצבת חבריה בירושלים וסביבתה והפניית החוקרים לבחון את התנהלותה (ת/157א ע' 42-43). איני מקבלת גם את הטענה שמדובר בהצהרה שקרית מכוונת מצד סניור שנועדה לרצות את החוקרים ולספק את הסחורה כדי לזכות בחסינות, ואתייחס לנושא זה בהמשך בפרק נפרד. אשר לטענת סניור כי התייחס לעצמו כאל הכושי משום שבתחילת הדרך נחשב כחשוד העיקרי, מדובר בכל הכבוד בטענה שאין בה ממש והיא אינה מתיישבת עם השימוש המוכר והידוע בביטוי זה.
472. המאשימה בסיכומיה טוענת שיש באמירות אלה הודיה מצד סניור בכך שמאחורי החשבוניות שהוציא לא עמד דבר. סניור הכחיש שאמר את הדברים במשמעות המיוחסת להם, וטען, כאמור, ששאל שאלה מטילת ספק. לאור המפורט לעיל, מסקנתי היא שמכלול דבריו של סניור עשוי להתיישב הן עם פרשנות המאשימה שתפקידו של "הכושי" התמצה בהספקה פיקטיבית של חשבוניות, והן עם פרשנות לפיה סניור התייחס להעדר פעילות אמיתית במובן של "קניית" המבוטחים, אישר שהוא היה חוליה בשרשרת הפעילות של תשלום לקניית מבוטחים, ואישר שסיבוני היה זקוק לו באותה שרשרת, אך לא אישר חוסר קשר שלו לפעילות המתוארת. משכך, דבריו של סניור בחקירה כשלעצמם, הניתנים ליותר מפרשנות אחת, אינם מבססים הודיה מצדו.
473. כעולה מן המקובץ, שילוב תשובותיהם של סיבוני וסניור בחקירתם עשוי לתמוך בתזה של המאשימה בחלופה לפיה מאחורי החשבוניות לא עמד שירות כמתואר בחשבוניות, במובן זה שחשבוניות סניור באו לכסות על הוצאות שלא היה להן כיסוי חשבונאי. במקרה כזה ברור מדוע סיבוני מציין שהנושא של סניור רגיש. מן העבר השני תשובות השניים עשויות להתיישב גם עם גרסת ההגנה שסניור באמת ריכז פעילות מול אותם גורמים והחשבוניות שלו מול סיבוני הן חשבוניות אמיתיות, והרגישות בעניינו של סניור קשורה לכך שמבחינת סניור ברור שאין תיעוד חשבונאי להוצאותיו מול הגורמים שקיבלו כספים.