העד: זה היה אותו דבר" (ע' 1818).
255. מצד שלישי, ציין ד"ר באסם שהתשלום ניתן על כל חבר חדש שעבר למאוחדת (ע' 1777). ד"ר באסם אף העיר מיוזמתו:
"הם היו משלמים עבור אנשים חדשים, זה התשלום הזה תשלומים של שיווק" (ע' 1813).
256. נביל שליווה את הפעילות היומיומית, ניהל את מהלך המעבר של המבוטחים, וטיפל בדיווחים על המצטרפים ובקבלת התשלום, העיד שבהתאם להנחיות שקיבל ולפיהן פעל, התשלום שסוכם נגע רק לעלויות של צירוף מבוטחים לקופה, ובלשונו:
"אלחיאת... הפעילה שיווק והפעילה מוקדי טלפונים וכל מיני סוגי שיווק לגייס עוד ועוד מבוטחים ...לכל העבודות שיווק והעובדים שעבדו איתנו בשיווק בשטח ובטלפון אנחנו קיבלנו תמורה לזה, מקופת חולים מאוחדת. ...זה כמו אתה מפעיל אנשים שעובדים בשטח, שמשווקים, שמדברים, ושהם מנסים לשכנע את האנשים לעבור לקופה, ולתת
--- סוף עמוד 89 ---
להם שירות יותר טוב, אז זה עולה כסף, אז אתה מקבל תמורה לזה לעשות את העבודה הזו" (ע' 1642).
בהקשר זה הבהיר נביל כי הפעולה של שכנוע המבוטחים לעבור מלאומית למאוחדת הייתה כרוכה באופרציה מורכבת ועלותה הייתה גבוהה, כשלדבריו הסך של 275 ₪ הספיק בדיוק לשם ביצועה (ע' 1645-1646, 1703). למען שלמות התמונה אציין שגם עליאש התייחס לצוות של אנשים שפעלו מטעם אלחיאת לקדם ולבצע את העברת המבוטחים (ע' 4362) וגם ד"ר באסם נדרש לכך.
בהמשך לכך הסביר נביל כי התגמול שקיבלה אלחיאת לא היה קשור לצירוף לשב"ן:
"ש : אוקיי, עכשיו התשלום הזה של 275 יש קשר בינו לבין צירוף לשב"ן?
ת: לא, זה למבוטחים שעוברים מקופה לקופה" (ע' 1642).
257. להשלמת התמונה אתייחס גם לגרסתו הכבושה של סיבוני בנושא בפרשת ההגנה.
סיבוני טען שבעת שעליאש פנה אליו בשנת 2006 לאחר חתימת ההסכם, ותיאם איתו שהפעילות של ההתחשבנות תעבור דרכו, הוא פירט בפניו שאלחיאת יעבירו את החברים וגם יעשו להם שב"ן, ויקבלו תשלום שכולל גם שיווק שב"ן ולא יקבלו על השב"ן תשלום נוסף. לצד זאת, סיבוני ציין כי לצורך ההתחשבנות מול הקופה ומול אלחיאת מה שעניין אותו זה טופס ההצטרפות לקופה, והוא לא התעניין כלל בפעילות השב"ן (ע' 5888-5889). לאור העובדה שמדובר בגרסא כבושה, כמו גם העובדה שעליאש עצמו לא תיאר כי מסר לסיבוני את הפרטים הנוגעים לשב"ן, ומכיוון שסיבוני עצמו מתאר שכלל לא התעניין בשב"ן אלא רק בטפסי ההצטרפות, אני מתקשה לתת אמון בגרסתו בהקשר זה שנולדה לראשונה לאחר שמיעת כל הראיות.