322. למקרא הפרוטוקולים, המכתבים והמסמכים, ובחינת הדברים שנאמרו בזמן אמת, לרבות הדברים שנרמזו, כמו גם הדברים שלא נאמרו במקום שמצופה היה שיאמרו, המסקנה היא שגם בפרשת אלחיאת קיים ספק סביר שהייתה ידיעה של הנהלת הקופה, על כך שאלחיאת מקבלת תשלום עבור צירוף מבוטחים לקופה, והסכמה שבשתיקה להציג זאת באופן פורמלי כמקדמות עבור שיווק עתידי של שב"ן.
323. הן המאשימה והן הנאשמים ייחדו נתח נכבד מסיכומיהם בפרק זה לניתוח הפרוטוקולים מדיוני ועדת הכספים וישיבות ההנהלה. המאשימה למדה מהפרוטוקולים כיצד רומתה ההנהלה, משהוצג לה שהיא מאשרת תשלומים עבור שיווק שב"ן עתידי, וההגנה טענה על סמך הפרוטוקולים, שאכן היה מדובר במקדמות כפי שהן הוצגו ושלא הייתה כל מרמה. טענות דומות טענו שני הצדדים לגבי משמעות עדויות חברי ההנהלה.
למשמע הראיות במסגרת ההליך, אין מנוס מהמסקנה שעדויות חברי ההנהלה עוררו סימני שאלה רבים, ומן העבר השני גרסאות הנאשמים בעדותם ביחס למשמעות של הפרוטוקולים והמסמכים לא היו מעוררות אמון.
324. גם בפרק זה, בדומה לפרק הראשון, מסקנותיי אינן מבוססות על קבלת טענות מי מהצדדים.
על יסוד מכלול הראיות ובהמשך לממצאים מהפרק הראשון, הגעתי למסקנה שעסקת אלחיאת והצגתה הן חלק מהתנהלות מתואמת, ידועה ומוסכמת בין עליאש בלוויית חברוני לבין הנהלת הקופה, כשהקופה הייתה מודעת לתוכן האמיתי של ההסכמות עם אלחיאת, היינו צירוף מבוטחים לקופה, ואף לכך שכרוך בהן תשלום לרופאים, בדומה לתשלום לגורמים אחרים שצירפו מבוטחים לקופה ותוגמלו על כך, אך זאת ללא ירידה לפרטים, כשהמצגים בישיבות, אותן ישיבות שסלנט התריע שתיעודן מגיע לעיני משרד הבריאות, שיקפו עובדה זו ברמיזה בלבד.
325. בנסיבות אלה, לא השתכנעתי במידה הנדרשת שהקופה רומתה בכל הנוגע לתשלום לאלחיאת עבור צירוף המבוטחים, או שהונחה דעתה במרמה, או שהיא אישרה את העברת הכספים במרמה, ונותר אצלי ספק סביר בהקשר זה, ממנו יהנו הנאשמים חרף גרסתם השקרית בעדות בפניי.
מסקנתי לעניין ידיעת הקופה לגבי השימוש בחברות השיווק ובעיקר התשלום הנוסף לחברות השיווק, היא שונה ואדרש אליה בפרק נפרד.
אפרט את טעמיי.
--- סוף עמוד 107 ---
דיוני הקופה בעסקת אלחיאת ומודעותה לתנאי העסקה
מסמכים מזמן אמת
326. אפתח בהתייחסות תמציתית ללוחות הזמנים והשתלשלות הארועים מבחינה כרונולוגית ולהשתקפות הארועים במסמכים שהוגשו.