3. מעשי העבירה שביצעו הנאשמים פורטו בהרחבה בהכרעת הדין. למרות זאת, לשם הבהרת התמונה, יצוינו הם להלן, גם אם בתמצית בלבד.
4. בחודש פברואר 2008 אישרה ממשלת ישראל תוכנית למיגון דירות ביישובי עוטף עזה. כעבור מספר שבועות פרסם משרד השיכון, באמצעות חברת עמיגור, מכרז "מאגר קבלני מדף לעבודות תכנון וביצוע מרחבים מוגנים דירתיים (ממ"דים) בשדרות וביישובי עוטף עזה". נקבע, כי המכרז יערך בשני שלבים: בשלב הראשון (להלן: "שלב א'") יוקם מאגר של קבלני מדף, בו יכללו קבלנים שיבקשו להשתתף בו ויעמידו לצורך כך ערבויות מתאימות. בשלב השני (להלן: "שלב ב'") יגישו קבלני המדף הצעות לבניית ממ"דים, ובלבד שהמחיר שיוצע לא יעלה על מחיר תקרה, שיקבע תוך שקלול ההצעות שיוגשו. עוד נקבע, כי אם קבלן לא יציע הצעות בשלב ב', ערבותו תחולט וניתן יהיה למחוק אותו מהמאגר.
5. בין החברות הקבלניות שנבחרו להיכלל במאגר קבלני המדף נכללו נאשמות 7, 9, 11, 13, 15, 21, 23, 25, 27, 29, 31 ו-33 (להלן: "קבלני המדף"). נאשמות 17 ו-19 (להלן: "קבלני המשנה") הסכימו עם נאשמות 15 ו-35 (דלויה מרכז הבניה בע"מ, שנמחקה בינתיים מכתב האישום), בהתאמה, כי אם האחרונות יזכו במכרז, ישתתפו קבלני המשנה בביצוע העבודות. נאשמים 5, 8, 10, 12, 14, 16, 18, 20, 22, 24, 26, 28, 30 ו-32 היו באותה העת בעלי תפקיד בחברות האמורות (החברות הנ"ל ובעלי התפקיד בהן כונו בהכרעת הדין "קבלני מכרז עוטף עזה", וכן יעשה גם במסגרת גזר הדין).
6. באותם ימים חלה עליה דרמטית במחיר הברזל. התאחדות הקבלנים, נאשמת מס' 6, בחנה אפשרויות להתמודד עם השפעת ההתייקרות על ציבור הקבלנים (שמה של התאחדות הקבלנים שונה בינתיים להתאחדות בוני הארץ. לשם הנוחות היא תיקרא להלן: "ההתאחדות" או "התאחדות הקבלנים"). נאשם 1, ניסים בובליל (להלן גם: "בובליל"), כיהן באותה העת כנשיא התאחדות הקבלנים. גורדון היה מנכ"ל ההתאחדות. נאשם 3, דוד שחף, שימש כסמנכ"ל ההתאחדות וכמנהל אגף תשתיות ובניה חוזית בהתאחדות. נאשם 5, פולדי פרץ, היה חבר הנהלת אגף בניה חוזית וחבר ההנהלה המשותפת לאגף בניה חוזית
--- סוף עמוד 5 ---
ואגף תשתיות בהתאחדות (התאחדות הקבלנים ונאשמים 1, 2 ו-3 כונו בהכרעת הדין "נאשמי ההתאחדות", וכך ייעשה גם בגזר הדין).
7. בהכרעת הדין נדונו שלושה אישומים שנכללו בכתב האישום שהוגש על רקע האמור.
א. בנוגע לאישום הראשון נקבע, כי במסגרת פעילותה האמורה של התאחדות הקבלנים, היא המליצה לחבריה שלא להגיש הצעות למכרזים ממשלתיים בהם לא ניתן פיצוי בשל עליה במחירי התשומות לבנייה. גורדון פנה במכתב לחברי ההתאחדות, בו פרסם קריאה מטעמו של בובליל, לפיה על הקבלנים "לשקול ולבחון היטב את השתתפותם במכרזים ממשלתיים, בהם לא בא לידי ביטוי פיצוי נאות בגין ההתייקרויות במחירי התשומות, דבר העלול לגרום לחברות נזקים כספיים כבדים, ולעיתים, בלתי הפיכים" (להלן: "המכתב").