ה. ביום 1/4/2019 נגזר דינם של נאשמים 3 ו-4 בגין חלקם באישום השלישי, וכן נגזר דינה של נאשמת 6 בשל חלקה באישום הראשון. בהתאם לבקשתם המשותפת של הצדדים, הוטלו על הנאשמים האמורים העונשים הבאים:
--- סוף עמוד 8 ---
נאשם 3 - קנס בסך 30,000 ₪ ומאסר על תנאי של שלושה חודשים למשך שנה לעבירה לפי חוק התחרות הכלכלית.
נאשם 4 - קנס בסך 30,000 ₪ ומאסר על תנאי של שלושה חודשים למשך שנה לעבירה לפי חוק התחרות הכלכלית.
נאשמת 6 - קנס בסך 350,000 ₪ והתחייבות בסך של 200,000 ₪ להימנע מעבירה לפי חוק התחרות הכלכלית במשך שנה.
ו. ביום 26/5/2019 נגזר דינו של נאשם 1 בנוגע לחלקו באישומים הראשון והשלישי.
בהתאם לבקשתם המשותפת של הצדדים, הוטלו על נאשם 1 שלושה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, קנס בסך 60,000 ₪ ומאסר על תנאי של שלושה חודשים למשך שנה לעבירה לפי חוק התחרות הכלכלית.
ראיות לעונש:
ראיות המאשימה:
9. המאשימה הגישה גיליונות רישום פלילי של קן תור, חברת קיסר, סלטי וחברת אחים אוזן. גיליונות אלו מלמדים כי לנאשמים האמורים הרשעות קודמות, בעבירות שאינן ממין העניין. המאשימה הבהירה כי הציגה את עברם של הנאשמים האמורים רק על מנת שלא ייטען כי הם חסרי עבר פלילי ולצורך שאלת ההרשעה.
כמו כן הגישה המאשימה מכתב מאת עו"ד אילן רייזמן, מנהל מחלקה בכיר (רישום קבלנים) בלשכת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון. במכתב צוין כי עמדת היועמ"ש למשרד הבינוי והשיכון היא שהרשעה בעבירה לפי חוק התחרות הכלכלית אינה באה בגדרי סעיף 8(א)(2) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות תשכ"ט-1969, ותקנה 1(א) לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (ערעור מהימנות והתנהגות בניגוד למקובל) תשמ"ט-1988. משמעות הדבר היא שאין בהרשעה כאמור כדי להביא לביטול רישומם של נאשמי קבלני מכרז עוטף עזה בפנקס הקבלנים.
בנוסף הגישה המאשימה דוחות כספיים של חברת אחים סלטי (נאשמת 33) נכון ליום 31/12/2017.
ראיות הנאשם 3, יוסף גורדון:
--- סוף עמוד 9 ---
10. מטעמו של גורדון העידו שני עדים, מר אורי יוגב (להלן: "יוגב") וגב' יעל שטרן גורדון (להלן: "שטרן גורדון").
יוגב נשא בעבר תפקידים בכירים בשירות הציבורי. על פי עדותו, בעת שכיהן בתפקיד ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, גורדון עבד באגף התקציבים בתפקיד רכז. בהמשך יוגב קידם את גורדון לתפקיד סגן הממונה. לדבריו, גורדון היה אחד הבולטים מבין חמשת הסגנים שכיהנו תחתיו, שימש יד ימינו, סייע והוביל מהלכים כלכליים שנדרשו על רקע המשבר הכלכלי הגדול של האינתיפאדה השנייה ומשבר הנאסד"ק. יוגב העיד, כי היה ברור שגורדון יעזוב את אגף התקציבים לשוק הפרטי, על מנת לשוב לאחד התפקידים הבכירים בממשלה. ואמנם, בשנים 2010 – 2011 גורדון עשוי היה להתמנות לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אולם בשל ההליך המשפטי המתנהל נגדו הדבר נמנע ממנו. לעומתו, ארבעת הסגנים אחרים התקדמו לתפקידי מנכ"לים של משרדים ממשלתיים, או לתפקיד ראש אגף התקציבים במשרד האוצר.