102. בהמשך לישיבות הדירקטוריון הוחלט על הפסקת התקשרות הנמל עם תאגידים עסקיים אשר נמצאו קשורים למשיב 1, לרבות חברת דנה, ועל הפסקת פעילותם בנמל. הודעה על הפסקת פעילות חברת דנה, עובדיה ומנהליה בתחומי הנמל נמסרה למנכ"ל החברה, יניב בלטר, ביום 10.9.2013. בעקבות זאת, הגישה חברת דנה, ביום 17.9.2013, תובענה אזרחית נגד נמל אשדוד, ולצידה בקשה למתן צו מניעה זמני.
103. סמוך לאחר הגשת התובענה ומיד עם שובו לתפקיד יו"ר ועד העובדים בנמל, ביום 1.10.2013, החל המשיב 1 בהפעלת מסכת לחצים כלפי לוגסי, כדי שתעביר לו את פרוטוקולי ישיבות הדירקטוריון מיום 18.6.2013 ומיום 2.7.2013 ואת דו"ח הבדיקה. לוגסי, שנעזרה בעובד נוסף, העבירה את המסמכים האמורים לידי המשיב 1 לכל המאוחר ביום 10.10.2013, וזה העבירם במועד שאינו ידוע לידי המשיב 2 ואחרים.
במקביל, נועצו המשיב 2 ויניב בלטר במשיב 1 באופן שוטף באשר להליכים המשפטיים והאחרים בהם על חברת דנה לנקוט מול הנמל, וזאת בין היתר תוך עשיית שימוש במסמכים שהעביר להם וכחלק ממאמציו של המשיב 1 לקדם את הצלחת חברת דנה בתובענה האזרחית.
104. במעשים אלה, כך נטען, פעל המשיב 1 בניגוד מוחלט לאינטרסים המשפטיים, הכלכליים והאחרים של הנמל והאינטרס הציבורי עליו הופקד, ועשה שימוש לרעה במעמדו, תוך השחתת עובדים הנתונים להשפעתו, וזאת כדי לקדם את ענייניה של חברת דנה.
105. במסגרת המענה לאישום, אישר המשיב 1 כי העביר לחברת דנה את הפרוטוקולים ואת דו"ח הבדיקה, אך טען כי אין לראות במעשה זה עבירה של מרמה והפרת אמונים. לטענתו, הוא נהג כן על מנת שחברת דנה תציג את המסמכים האמורים במסגרת ההליך שניהלה נגד הנמל, בשל "האינטרס המוצדק" שהיה לו, כלשונו,
--- סוף עמוד 51 ---
לבירור האמת בבית המשפט, לחזרת חברת דנה לפעילות בנמל ולטיהור שמו מכל חשד. כמו כן נטען, כי דו"ח הבדיקה פורסם בכלי התקשורת עוד לפני שהמשיב 1 מסרו לנציגי חברת דנה.
106. בהכרעת דינו קבע בית המשפט המחוזי כי לא רק שהעברת המסמכים אינה מהווה מעשה מרמה והפרת אמונים הפוגע בנמל או באמון הציבור, אלא שהיתה זו פעולה מוצדקת, שכן מטרתה היתה להביא את התמונה לאשורה בפני בית המשפט שדן בתובענה שהגישה חברת דנה, ומשכך פעולה זו דווקא משרתת את האינטרסים של הנמל.
בהקשר זה נקבע, כי ההחלטה על הפסקת פעילות חברת דנה בנמל והוצאתה משטחי הנמל לא נתקבלה על דעתו של הדירקטוריון, ואף היתה מנוגדת לה. בשל כך נקבע, ביחס למעשיו של המשיב 1, כי: