למעשה, העובדה שעשה שימוש במסמכים שקיבל בהיחבא לצורך הליך משפטי שננקט נגד הנמל, אף מחמירה את ניגוד העניינים שהיה נתון בו, שכן חרף השתייכותו המקצועית לנמל, פעל כדי לקדם את האינטרס של חברת דנה, בעיצומו של סכסוך משפטי בין השניים.
123. הנחתו של בית המשפט המחוזי, לפיה אין מדובר ב"מסמכים חסויים", אף היא אינה משנה את קביעתי זו. הן הפרוטוקולים הן דו"ח הביקורת – עליו נכתב במפורש כי הוא "סודי" ואין להפיצו – מהווים מסמכים פנימיים של הנמל. הגם שהדו"ח נמסר
--- סוף עמוד 58 ---
לידיהם של מספר גורמים בנמל (וראה לעניין זה עדותו של רו"ח אורי הולצמן – בעמ' 4344 לפרוטוקול), לא ניתן היה להעבירו לגורמים שאינם מעורבים בקבלת ההחלטות הנוגעות ליישומו. ולראיה, כאשר ביקשה לוגסי לקבל העתק של הדו"ח, היא נענתה בשלילה (ראה עדותה של לוגסי, בעמ' 1563 ו-1567 לפרוטוקול). ממילא, לא היה ביכולתו של המשיב 1 לקבל את המסמכים לידיו, ובוודאי שלא להפיצם לגורמים מחוץ לנמל, וזאת על דעתו בלבד.
124. אף בפרסומו של דו"ח הביקורת באמצעי התקשורת, כעולה מעדותו של המשיב 1 ועדותה של לוגסי, אשר נתקבלו שתיהן כמהימנות בפני בית המשפט המחוזי, אין כדי לשנות ממסקנתי זו.
המערערת טענה בעניין זה, כי העביר את המסמכים לידי המשיב 2 עוד טרם הפצתם בתקשורת. לטענתה, מועד פרסום דו"ח הבדיקה בתקשורת היה לא לפני יום 22.10.2013. בהקשר זה נסמכה המערערת על אזכורו של מועד זה בסעיף 44 לכתב התביעה שהגישה חברת דנה נגד הנמל (ת/166א), וכן על תוכנה של שיחה שהוקלטה בין המשיב 1 למשיב 2, מיום 22.10.2013, בה אמר המשיב 1, בהתייחסו לדו"ח הבדיקה, כי "זה כבר הודלף, אתה יכול להשתמש בזה" (ת/399א שיחה מס' 1727).
מנגד טען המשיב 1, במהלך עדותו בבית המשפט המחוזי, כי חלקים מהדו"ח כבר הופצו קודם לכן באמצעי התקשורת, וכי "הכל היה בתקשורת. דו"ח הביקורת היה בערוצי הטלוויזיה. לא ראיתי בשום מקום שמדובר על משהו סודי" (עמ' 6329 לפרוטוקול; וראה גם בעמ' 6339, 6445 לפרוטוקול). בדומה, העידה גם לוגסי כי בעת שהמשיב 1 ביקש ממנה את דו"ח הבדיקה "הדו"ח הזה היה אצל שבעה איש ולא סודי היה בכלל. זה הסתובב בכל הנמל" (עמ' 1563 לפרוטוקול).
125. בית המשפט המחוזי לא קבע ממצא עובדתי בשאלה מתי פורסם דו"ח הבדיקה בתקשורת, והאם היה זה קודם למועד בו העביר המשיב 1 את המסמכים לידי המשיב 2. ואולם, שתי שיחות שנערכו בין השניים מלמדות כי ככל הנראה העביר את המסמכים לידי המשיב 2 עוד קודם לפרסום בתקשורת, וכי ביקש ממנו להמתין עם השימוש במסמכים לעת הזו.