14. בחינת עניינו של המשיב 1 לאורם של מבחני עזר אלו, אינה מותירה ספק כי בפרשת יצואני הגרוטאות התקיים אותו "פן מחמיר נוסף". המשיב 1 קלע עצמו לניגוד עניינים חמור בשל יחסי הקרבה המיוחדים שהיו לו עם המשיב 2 – שהוא, לעדותו של המשיב 1 עצמו, בן דודו כאח לו – כמו גם חברותו הקרובה עם יניב בלטר מחברת דנה, ובשל קיומם של אינטרסים כלכליים חזקים בינו לבינם. אף כי די לטעמי בניגוד עניינים בעוצמה כה חריפה, כדי להפכו להפרת אמונים, הרי שבעניינו של המשיב 1 מתקיים גם
--- סוף עמוד 73 ---
מבחן עזר נוסף והוא – מעמדו הבכיר. מעמד זה נובע מתפקידו כיו"ר ועד העובדים בנמל ומהעוצמה שצבר המשיב 1 בתפקידו זה וממידת השפעתו. בנסיבות האמורות בעניינו של המשיב 1, די בכל אחת מנסיבות אלו – וודאי שבהצטברותן – כדי לבסס את הקביעה כי התנהגותו של המשיב 1 הביאה לפגיעה מהותית בערכים המוגנים, וקיימה את אותו "פן מחמיר נוסף" הנדרש להתגבשות היסוד העובדתי של הפרת האמונים. ויודגש, כי אין הכרח בקיומה של "סטייה מן השורה", כדי לבסס הפרת אמונים (דנ"פ שבס, פסקה 52 לחוות דעתו של הנשיא ברק). גם אם תאמר כי הפתרון שהושג היה לטובת עובדי הנמל, הרי שהלכה למעשה ההחלטה שהתקבלה היטיבה עם חברת דנה. בנסיבות אלו, קיומו של אינטרס נוסף אצל המשיב 1 מעבר לאינטרס הציבורי מבסס ניגוד עניינים הפוגע בטוהר המידות (ראו והשוו: דנ"פ שבס, פסקה 64 לפסק דינו של הנשיא ברק).
כל פירוש אחר לדברים יש בו כדי לצמצם יתר על המידה את גדר העבירה ובכך לשלול "מהחברה הישראלית מכשיר חשוב בשמירה על הערכים המונחים ביסוד השירות הציבורי" (דנ"פ שבס, פסקה 31 לחוות דעתו של הנשיא א' ברק, עמוד 408 מול האות ב).
15. סיכומו של דבר, המשיב 1 קלע עצמו לסיטואציה של ניגוד עניינים חמור וזאת בשל יחסי הקרבה המיוחדים שהיו לו עם המשיב 2, עם יניב בלטר, אורי בלטר וחברת דנה. המשיב 1, ששימש כיו"ר ועד העובדים מהגדולים ומהחזקים במדינה ושמידת השפעתו על עובדי ציבור אחרים ועל התאגיד בו עבד הייתה גדולה, לא נמנע ממעורבות בהחלטה שהתקבלה לשם מציאת פתרון ליצואני הגרוטאות, כשהוא מצוי במצב של ניגוד עניינים חמור בשל קשריו עם אלה העומדים מאחורי חברת דנה, ובכך ביצע עבירה של הפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק). דינו של המשיב 1 להיות מורשע גם בעבירה של הפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק. מעשיו של המשיב 1 פגעו בנמל – בתאגיד, שהוא חברה ממשלתית, ואין כל נפקא מינה שלא נגרם נזק כלכלי לתאגיד, כפי שכבר נקבע בפסיקת בית משפט זה: "תיחום 'הפגיעה' למצב שבו הוכחה גרימת נזק כלכלי של ממש לתאגיד, תקהה את שיניו של האיסור עד כדי סיכול תכליתו" (ע"פ 2103/07 הורוביץ נ' מדינת ישראל, פסקה 239 (31.12.2008), וראה גם ע"פ 677/14 דנקנר נ' מדינת ישראל (17.7.2014)). בע"פ 4985/13 חבר נ' מדינת ישראל (20.8.2014) נקבע כי "בהיותו של האיגוד (איגוד שירותי כבאות – ג'.ק) תאגיד ציבורי, אשר אמון הציבור בו חיוני לתפקודו, יש לראות פגיעה בתדמיתו הציבורית משום פגיעה באחד הערכים המוגנים על ידי סעיף 425 לחוק העונשין,