--- סוף עמוד 74 ---
ועל כן גם בנסיבות מעין אלו היה מקום להרשיע את המערער בעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד". דברים אחרונים אלו כמו נכתבו לענייננו. לזאת יוסף כי מאפייניו של התאגיד – הנמל, גודלו ומידת השפעתו על הציבור ועל המשק בכלל ובכירות מעמדו של העובד בארגון בענייננו, מספקים תשתית איתנה להרשעתו של המשיב 1 בעבירה לפי סעיף 425 לחוק.
המשיב 2
16. בפתח נימוקי הערעור טענה המערערת כי בשל זיכויו של המשיב 1 מכל המיוחס לו, נמנע בית המשפט קמא מקביעת ממצאים ביחס למשיב 2. לכן ככל שיתקבל ערעורה ביחס למשיב 1, תבקש המערערת להחזיר את עניינו של המשיב 2 לבית המשפט המחוזי על מנת שיקיים דיון בשאלת שותפותו לעבירות שביצע המשיב 1 במסגרת האישום השני. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בעדות המשיב 2 בבית המשפט קמא, בחקירותיו במשטרה כפי הפניות ב"כ המערערת במהלך הדיון לפנינו, ושמיעת טענות באי כוח הצדדים, לא מצאתי כי המערערת הניחה בסיס ראוי המצדיק החזרת עניינו של המשיב 2 לבית המשפט המחוזי לצורך קביעת אחריותו כמבצע בצוותא לעבירות שבהן הורשע המשיב 1 בפרשת יצואני הגרוטאות.
17. לאור כל האמור, לו תישמע דעתי, יורשע המשיב 1 בכל הנוגע לפרשת יצואני הגרוטאות שבאישום השני בעבירות לפי סעיפים 284 ו- 425 לחוק ואילו זיכויו של המשיב 2 יוותר על כנו.
18. במענה לדברי חברי השופט י' אלרון לאמור בחוות דעתי, מצאתי להוסיף את הדברים הבאים.
בפסקה 132 לנימוקי הערעור טענה המערערת כך: "המערערת תבקש להרשיע את המשיב 1 בעבירה של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור ושל תאגיד בגין התנהלותו במסגרת האישום השני בכללותו. לטענתה של המערערת גם אם לא כל פעולה שעשה המשיב במסגרת אישום זה, מהווה עבירה כשהיא עומדת בפני עצמה, הרי שיש במכלול פעולותיו ובדפוס התנהלותו כדי להוות עבירה". במהלך הטיעון בעל פה שבה המערערת על עמדתה, בתשובה לשאלתי, "אני רואה בזה חלק מדפוס פעולה... שמעיד על פעולות שיש בהן על מנת לקדם את חברת דנה... מאוד נזהרנו לא לייחס לכל פעולה ופעולה בפני עצמה עבירה...". מהאמור עולה כי רק מטעמי זהירות
--- סוף עמוד 75 ---
יתר, ולא משום שאינה רואה בכל פעולה/ פרשה/ מעשה שיכול לשכלל עבירה של מרמה והפרת אמונים, בחרה המערערת לקבץ את שלוש הפרשות לאישום אחד וייחסה בגינן עבירה אחת של מרמה והפרת אמונים.
19. נזכיר כי האישום השני בנוי משלוש פרשות נפרדות: פרשת יצואני הגרוטאות, פרשת כי"ל, ופרשת שמן. המכנה המשותף בשלוש הפרשות הינו מעורבותו של המשיב 1 שבאה לקדם בדרך זו או אחרת את ענייניה העסקיים של חברת דנה ואלה העומדים מאחוריה, קרוב משפחתו, המשיב 2, וחברו הקרוב יניב בלטר. חרף העובדה שמדובר בשלוש פרשות שונות ונפרדות, צירפה אותן המערערת לכדי אישום אחד וייחסה בגינן עבירה אחת של מרמה והפרת אמונים, ולא ייחסה למשיב 1 ביצוע עבירה של מרמה והפרת אמונים בגין כל פרשה ופרשה. נקיטתה בגישה זו נבעה מסברתה של המערערת כי חזרתיות המעשים המהווים "דפוס פעולה" יש בה כדי לחזק את סיכויי הוכחת ביצוע העבירה ולשלול את הספק שיכול ויעלה המשיב 1 בטענה שמא המפגשים/פעולות בכל פרשה ופרשה הינם מפגשים אקראיים תמימים שאינם מגבשים מצב של ניגוד עניינים שיכול לשכלל עבירה של מרמה והפרת אמונים.