--- סוף עמוד 84 ---
הראשון, האינטרס – האישי של עובד הציבור. השני, ההתנהגות – מידת הסטייה מן השורה. השלישי, המעמד – של עובד הציבור. ודוקו, כלי עזר אלה בוחנים את המכלול של עובד הציבור אך נועדו לבדוק את חומרת המעשה גם כלפי הציבור והמִנהל.
5. נסכם את סדר ההליכה בשביל ההכרעה בעבירת הפרת אמונים. ניתן להצביע על חמישה צעדים. ברקע, וכפי שצוין לעיל, עבירה זו ניתן לחלק על פי לשונה לחמישה חלקים. הצעד הראשון – תנאי הזהות – יש לבדוק האם מדובר בעובד ציבור. הצעד השני – ההקשר של המעשה – נכון לברר האם המעשה נעשה על ידי עובד הציבור במילוי תפקידו. נדמה כי ככלל בדיקות אלו פשוטות הן אך יושם אל לב כי הפסיקה התייחסה לשאלות מורכבות יותר לגבי תנאים אלו. הצעד השלישי– קיומו של מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור. זאת, שכן זכור כי תנאי הפגיעה בציבור הינו טבוע בתוך היותו של מעשה הפרת האמונים. כפי שהגדיר זאת הנשיא א' ברק: "נדרש כי מעשה הפרת האמונים (הפרט ההתנהגותי) יהא, לפי טיבו וטבעו, מעשה הפוגע בציבור (הפרט הנסיבתי), על-כן נדון בשני אלה יחדיו תוך שנראה בדרישה כי המעשה פוגע בציבור פרט המצמצם את מרחב התחולה של מעשה הפרת האמונים" (פרשת שבס, בפס' 40). דהיינו, הפגיעה בציבור היא המכוננת את הפרת האמונים. בלעדיה, המעשה נותר התנהגות ללא שם וללא הגדרה מנקודת המבט של המשפט הפלילי. לענייננו, ולא רק, הבחינה מופנית נגד הימצאות עובד הציבור במצב של ניגוד עניינים. במידה ונמצא כי ניגוד עניינים זה פגע בציבור יתגבש הוא לכדי מעשה הפרת אמונים פלילי. במידה ולא ניתן להצביע על פגיעה בציבור נותר הוא בגדר מעשה ברמה המנהלית, המשמעתית או הציבורית. הצעד הרביעי הוא לבחון קיומה של פגיעה מהותית או פן מחמיר במעשה ניגוד העניינים. פגיעה מהותית שכוללת בחובה פן מחמיר נוסף הוא פגיעה בלפחות אחד משלושת הערכים המוגנים – אמון הציבור, טוהר המידות או תפקוד המנהל והאינטרס הציבורי הכרוך בכך. הצעד החמישי הוא השימוש, בין היתר, בשלושה כלי עזר (אשר אינם רשימה סגורה) בכדי לבחון את דבר קיומה של פגיעה מהותית באחד משלושת הערכים – האינטרס, ההתנהגות והמעמד של עובד הציבור. ויש לזכור כי העבירה עשויה להתקיים "אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד".
ומהכללים המשפטיים אל עובדות המקרה ויישומם של הראשונים על האחרונות.
--- סוף עמוד 85 ---
האישום השני – פרשות חברת דנה