--- סוף עמוד 89 ---
השלישי – מעמדו הבכיר של המשיב בנמל. תפקידו היה יו"ר וועד העובדים הגדול בנמל וככזה ריכז בידיו סמכויות, כוח והשפעה רבים. אכן, כפי שצוין לעיל, נקבע על ידי המשנָה לנשיא (כתוארה אז) מ' נאור כי יש לבחון את מעמדו של עובד הציבור ביחס להיררכיה במקום העבודה אליו הוא משתייך, להבדיל מכלל השירות הציבורי במדינה. אך אף מעבר לכך, מבחן המעמד נידון גם בהקשר של סיפור המעשה. בראייה זו תפקידו של המשיב כיו"ר וועד העובדים משמעותי ביותר. הוא הקול אשר יודע אם מפסיקים את שביתת העובדים או ממשיכים עמה. נכון כי הוא לבדו לא יקבע אך השפעתו הישירה על ההחלטה ברורה. הפסקת השביתה עמדה במוקד המשבר שנוצר והשלכותיה הכלכליות ברורות. לשון אחר, מעבר למעמדו הפורמלי של המשיב, שאף הוא גבוה בהיררכיה הארגונית של נמל אשדוד, יש לבחון את כוחו ומעמדו של עובד הציבור בהקשר של הפרשה שאנו בוחנים. המשיב היה מי שהכל חיכו למוצא פיו ביחס לפתרון משבר הגרוטאות. הסכמתו לפתרון הייתה תנאי בלעדיו אין לסיום השביתה. ואולי חשוב מכך, אי הסכמתו הייתה מביאה לטרפוד כל פתרון אחר. כפי שהעיד רמ"ח תפעול בנמל, מר דדה בנודיס, אם הוועד לא היה מסכים לפתרון כלשהו ככל הנראה הדבר היה מגיע לפיצוץ (עמוד 4615-4616 לפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא).
לשני אלמנטים אלו יש להוסיף נדבך נוסף – התנהגותו של המשיב. זאת, מבחינת מעשיו בפועל. כזכור, פרשה זו תחילתה בכך שהמשרד לאיכות הסביבה החל לאכוף את החוק כנגד עובדי הנמל הגורמים לזיהום הים בטעינת ופריקת הגרוטאות ברציפי הנמל. בשלב זה הודיע המשיב על הפסקת העבודה עד שיימצא פתרון שיבטיח כי עובדיו לא יהיו חשופים לסנקציות פליליות במסגרת תפקידם. כשלעצמה, פעולה זו מובנת ולגיטימית במסגרת תפקידו כיו"ר וועד העובדים. עם זאת, שונים הם הדברים עת אנו בוחנים את מעורבותו במציאת הפתרון למשבר זה. המשיב השתתף בפגישה בה נכח גם אורי בלטר אשר שיוכו לחברת דנה היה ידוע לו, ולא חדל מהשתתפותו גם כאשר הנסיבות האובייקטיביות לימדו שלחברת דנה אינטרס ברור בקבלת הפתרון שהוצע במהלך הישיבה. כאמור, לא רק שלא חדל מלהשתתף אלא אף נתן הסכמתו לפתרון, הורה לסיים את השביתה, ומשכך הוא שהביא בפועל לפתרון המשבר. בכך סלל את דרכה של חברת דנה להפקת רווח כלכלי משמעותי מעצם היותה מי שסיפקה את הפתרון.
נכון הוא, לזכותו של המשיב עומדים מספר שיקולים. כפי שפורט לעיל, חברת דנה לא הוזכרה בפגישה ואין כל ראיה לכך שהמשתתפים ידעו מראש שחברת דנה היא