12. ושוב, יש להידרש ליחס בין ניגוד העניינים ובין עבירת מרמה והפרת אמונים. כאן עסקינן בחשש כיום כלפי מחר שעניינו בפעולות והחלטות שטרם התקבלו בעת האירועים עליהם נסוב הערעור. יתרה מכך, המערערת לא טענה כי בשלבים מאוחרים יותר אכן התקבלו החלטות על ידי המשיב בעניין השבתות שונות בנמל שהושפעו מהאינטרסים השלובים של חברת דנה וחברת שמן בעבודה רציפה. ואמנם, האיסור המנהלי אינו מבחין בין חשש לניגוד עניינים מהסוג הזה לבין ניגוד עניינים בפועל. עם זאת, אנו עוסקים בהיבט הפלילי של ניגוד עניינים – עבירת הפרת אמונים. הבחנה זו הינה חשובה בבואנו לענות על השאלה האם ניגוד העניינים הביא לפגיעה מהותית באחד מן הערכים המוגנים על ידי האיסור הפלילי. בענייננו, החשש שהוזכר לעיל – לפיו בעתיד יפעל המשיב על מנת להיטיב עם חברת דנה דרך החלטות הנוגעות
--- סוף עמוד 95 ---
לשמן – לא זכה לכל ביטוי נוסף. מלבד הפגישות בהן נכח, הממצאים העובדתיים של בית משפט קמא מלמדים שהמשיב לא פעל בדרך נוספת כלשהי על מנת להשפיע על חברת שמן להתקשר עם חברת דנה. לא קיים בסיס לקבוע שהמשיב פעל בשלב זה בדרך זו או אחרת כדי להיטיב עם דנה ולגרום לשמן לחתום עמה על הסכם. רוצה לומר, הטענה לפיה החשש מניגוד עניינים במקרה זה הביאה לפגיעה מהותית באמון הציבור, טוהר המידות או האינטרס הציבורי ותקינות פעילות המנהל, הינה חלשה ונעדרת המשכיות. ישנה חשיבות לכך שאף תוכן הפגישה השנייה מאוד כללי ואינו מציין הצעות קונקרטיות או אף רמזים ברורים. עסקינן אפוא בסוג של ספקולציה ופגיעה תאורטית. אם זוהי התשתית העובדתית הרי לא ניתן לבסס הרשעה בפלילים בעבירה של מעשה הפרת אמונים. בנקודה זו יש אף לתת את הדעת לדבריה של פרופ' גור אריה המבחינים בכך שאחריות פלילית צופה פני עבר והיא מטילה אחריות על מי שגרם באשמתו פגיעה כלשהי לאחר שזו כבר התרחשה. זאת, להבדיל מאמצעי אכיפה מנהליים, כגון האיסור על הימצאות במצב בו יש חשש מניגוד עניינים, אשר צופים פני עתיד. (מרים גור אריה "אחריות פלילית במצב של ניגוד עניינים – אימתי מוצדקת? על העברה של הפרת אמונים בעקבות הדיון הנוסף בפרשת שבס" ניגוד עניינים במרחב הציבורי – משפט, תרבות, אתיקה, פוליטיקה, 545, 555-558 (תשס"ט)). לכן, מלבד קיומו של ניגוד עניינים לא ניתן להצביע על פן מחמיר נוסף הקיים בהתנהגותו של המשיב או על פגיעה מהותית בציבור שהינם תנאים טרם יורשע נאשם בעבירת הפרת אמונים.