13. מעבר לשתי הפגישות הנידונות המערערת מבקשת להסתמך בפרשת שמן גם על החלטת מועצת הייצור בנמל בדבר תקן עובדי הנמל שבו תחויב חברת שמן במסגרת פעילותה בנמל. המועצה, בה חבר המשיב מתוקף תפקידו כיו"ר וועד העובדים, החליטה כי חברת שמן תחויב בתקן המינימלי של 2 עובדים. מכיוון שמדובר בעובדים אשר חברת שמן נושאת בעלויות שלהם, בהחלטה זו יש להיטיב עמה. על כן, בהשתתפותו בקבלת החלטה אשר יש בה להיטיב עם חברת שמן בזמן שידוע כי חברת דנה מספקת לה שירותים וכי סביר שתוטב גם היא מהחלטה זו, המשיב היה מצוי בניגוד עניינים. אך גם כאן, הראיות לא מצביעות על פגיעה באינטרס הציבורי בדרך של קבלת החלטות שהונעו משיקולים זרים. לתמיכה בכך יצוין כי מוסכם על הצדדים שגם לחברה אחרת – נובל אנרג'י – הוקצה בעניין אחר תקן זהה. כלומר, לא הוכח שההחלטה הייתה לא עניינית או נגועה בשחיתות וגם במקרה זה לא הוכחה סטייה מן השורה של המשיב לאחר ההחלטה. כמו-כן, העובדה שההחלטה לא נגעה במישרין או בעקיפין לחברת דנה ואף לא עסקה
--- סוף עמוד 96 ---
בנושא אשר לחברת דנה יש נגיעה אליו במישור היחסים שלה עם חברת שמן, מלמדת שעוצמת ניגוד העניינים במקרה זה היא נמוכה. לנוכח זאת, גם בפרשת חברת שמן לא הצליחה המערערת לבסס פגיעה מהותית באמון הציבור, טוהר המידות או האינטרס הציבורי. הפן המחמיר הנוסף – הנדרש להרשעה בעבירת מעשה מרמה או הפרת אמונים – לא הוכח.
14. נכון להבהיר את משמעותה של תוצאה כזו של ניגוד עניינים ללא פן מחמיר נוסף. דהיינו, ניגוד עניינים שאינו מגיע כדי עבירה פלילית. אין בהכרעה נורמטיבית כזו כדי להקל ראש במעשיו מעין אלה של המשיב מן הבחינות הלא-פליליות. הממצאים העולים מן האישום השני, אף מהפרשות שנקבע כי אינן פליליות, מטרידים הם. העובדה כי במקרים שונים המשיב עירב עצמו בנושאים שלחברת דנה יש נגיעה אליהם, וכפועל יוצא גם לו, ראויה על פני הדברים לביקורת מנהלית, משמעתית וערכית. והדברים אמורים אף ביחס לאישום הראשון הנוגע ל"פרשת הופס-קליר". פרשה רחבה זו הצטמצמה בערעור שבפנינו לאירוע אחד – פנייתה של חברת וועד העובדים, לכאורה בשמו של המשיב, למדור הרכש בנמל לשם בירור פער מחירים בין חומר ניקוי שסופק על ידי חברת "זוהר דליה" לבין חומר שסופק על ידי חברת "קליר". כזכור, "קליר" רכשה את חומרי הניקוי שלה מחברת "הופס" אשר בבעלותו של המשיב. כמתואר בהרחבה בחוות דעתו של חברי השופט י' אלרון, ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא מעלים שהפנייה המדוברת נעשתה לאחר שהנמל הפסיק את התקשרותו עם חברת "קליר" וכן לא קיים ממצא עובדתי ברור לגבי האם הפנייה נעשתה ביוזמתו של המשיב או ביוזמתה של חברת הוועד ולמענו. בממצאים אלו מסכים אני כי אין להתערב ועל כן אין מקום לקביעה כי התקיים ניגוד עניינים.