בניגוד ללשון תקנה 519 לתקסד"א ולאופן פרשנותה בבתי המשפט, כפי שהובאו לעיל, סעיף 353א לחוק מגדיר מספר תנאים שבהתקיימם רשאי בית המשפט להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע, במידה ויזכה בדין:
(א) מדובר בחברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת.
(ב) הדבר ייעשה לבקשת הנתבע.
אלא אם כן
(ג) סבר בית המשפט שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה.
או
(ד) אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע.
באותו עניין מציין בית המשפט כי הבדיקה תעשה בשלושה שלבים (פסקה 13); הראשון, מצבה הכלכלי של החברה; השני, האם נסיבות העניין מצדיקות הימנעות מחיוב. במסגרת זו ייבחנו הזכויות החוקתיות של הצדדים וכן תערך בדיקה כללית של סיכוי ההצלחה; השלישי, בחינת גובה הערובה (ראו גם רע"א 857/11 מועצה מקומית באר טוביה נ. נוריס פיתוח והובלות בע"מ (23/5/2011); רע"א 4128/17 רע"א 4128/17 - LAUDERBAIE YACHTS LTD נ. טאוב (29/6/2012).
33. חשוב לציין כי נפסק שנטל ההוכחה הן לעניין מצבה הכלכלי של החברה והן לעניין הנסיבות המיוחדות המצדיקות הימנעות מהטלת החיוב, מוטל על שכמי התובע (ראו רע"א 10376/07 הנ"ל פסקה 13). עוד נציין כי נפסק שבחינת סיכויי ההצלחה של הליך תעשה רק באופן כללי ורק מקום שבו ברור כי סיכויי הצלחת התובע גבוהים במיוחד, יימנע בית המשפט מחיוב בערובה (שם).
34. שילוב כל השיקולים האמורים מחייב את המסקנה כי יש להטיל על התובעות כולן להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנמל.
סוף דבר
35. לאור כל האמור אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה כנגד הנמל על הסף. אני מקבל את הבקשה לחייב התובעות להפקיד ערובה להוצאות. התובעות יפקידו עד ליום 20/12/2019 פיקדון כספי או ערבות בנקאית על סך של 75,000 ₪ להבטחת הוצאות הנמל. אם לא תופקד הערובה במועד, תמחק התביעה כנגד הנמל.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, א' כסלו תש"פ, 29 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.
רון סוקול