דיון
102. המקור הנורמטיבי שמכוחו מוסמך בית המשפט למנות מנהל מיוחד לחברה מצוי בחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") ובתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקסד"א").
103. ובאשר לסמכותו של בית משפט זה למנות מנהל מיוחד או כל סעד אחר בעניין ניהול החברה או הפיקוח עליו, הרי שעפ"י סעיף 1 לחוק החברות, ההליכים לפי חוק זה הם ככלל בסמכות בית המשפט המחוזי.
עם זאת, בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 נקבע, כי על מנת לבוא בשעריו של בית המשפט זה נדרשת התקיימותם של שני תנאים: האחד, הגשת התביעה ע"י אדם נגד בן משפחתו כהגדרתו בחוק, והשני, היות עילת התביעה סכסוך בתוך המשפחה.
דומה, כי אין חולק ששני התנאים האמורים מתקיימים במקרה דנא, וראו לעניין זה הלכת חבס – רע"א 6558/90 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4)337.
ודוק, סמכותו של בית המשפט זה משתרעת על פני הליכים בכל נושא שהוא ועל תובענות בכל שווי שהוא (ראו סעיף 1(2) לחוק), ובלבד ששני התנאים האמורים מתקיימים.
104. ובאשר לאופי הסעדים שבידי של בית משפט זה ליתן, שעה שעסקינן בהליך המנוהל מכוח ועפ"י חוק הכשרות, הרי שסעיף 68 לחוק מעניק לבית משפט זה, בכל עת, גם מיוזמתו, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת ענייניו של אדם שמונה לו אפוטרופוס.
הנה כי כן ונוכח מצבו הקוגנטיבי של מ., שאינו שנוי במחלוקת, ושעה שהחברה היא בבעלותו והיא, כאמור, מפעל חייו, נתונה בידיו של בית משפט זה סמכות רחבה ושיקול דעת נרחב לנקוט בכל אמצעי שהוא, בין אם נתבע ובין אם לאו, למען ההגנה עליה ולהבטחת ניהולה התקין, בפרט בנסיבות בהן, כבמקרה דנא, מנוהל מאבק חריף ומצער בין ילדיו לבין עצמם ובין ילדיו לאמם-רעייתו, שבלבו ניהול החברה והשליטה בה.
105. סמכותו של בית משפט זה למנות מנהל מיוחד יונקת חיותה מסעיף 191 (א) לחוק החברות ומתקנות 388 ו- 387 (ב) לתקסד"א, כמקרה פרטי של כינוס נכסים.
106. שאלת מינויו של מנהל מיוחד לחברה משפחתית מכוח סעיף 191 (א) לחוק החברות נדונה בתמ"ש (ת"א) 13692/01 ט.ל. נ' ט.ב. (פורסם במאגרים האלקטרוניים), וכך נקבע שם מפי כב' השופטת צ. צפת:
"בעבר קבעה הפסיקה, כי מינוי כונס נכסים מוגבל לרשימה סגורה אולם עם שינוי העיתים נקבעו הלכות חדשות שהרחיבו את הרשימה המאפשרת מינוי כונס נכסים בכל מקרה שהדבר 'צודק ונוח' (כלשון התק'). כך למשל:
'ניתן לעתור למנות כונס נכסים זמני לחברה, כאשר הבקשה מוגשת מטעם בעל מניות בחברה במסגרת סכסוך בין בעלי המניות על אופן ניהול החברה. מסירת ניהול ענייני החברה באופן זמני לכונס נכסים ובמיוחד בחברה קטנה שאין בה הפרדה ממשית בין הבעלות בחברה (המצויה בידי בעלי המניות) לשליטה בה (המצויה בידי מועצת המנהלים) – מונעת את שיתוקה של החברה עקב המבוי הסתום, בו היא נמצאת, ועקב חילוקי הדעות בין בעלי מניותיה. בכך יוצאים כולם נשכרים הן החברה והן בעלי מניותיה (ראה א. גורן, סוגיות דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 473 וכן האזכור שם, ע"א 1694/92 חברת אול שירותים נ' מושיץ, פ"ד מט(ב)397".