אמנם סוגיה זו אינה אותה הסוגיה בה אנו עוסקים אך ישנם קווי דמיון. התכלית במניעת העדה של אדם כנגד שותפו לדבר עבירה עומדת בעינה גם כאשר מדובר בנאשמים בכתב אישום אחד וגם כאשר כתבי האישום בעיניהם הופרדו. אף צוין בבג"ץ 11339/05 [פורסם בנבו] כי יש שטענו שהלכת קינזי באה למלא את החסר שנותר בסעיף 155 הדן רק במקרה של כתב אישום אחד (שם, בפס' 23 לחוות דעתו של השופט א' א' לוי). עם זאת, קיימים טעמים כבדי משקל אשר מביאים לכך כי ברגע שכתבי
--- סוף עמוד 57 ---
האישום הופרדו, לא יהיה זה נכון וצודק לגרום להתארכות ההליך באופן שעלול להביא לעינוי דין כלפי הנאשם.
ואם להשליך מעניין זה לענייננו – גזירת דינו של המערער בטרם הסתיים ברור משפטם של יתר המעורבים בפרשה אמנם עומד במתח אל מול תכליות סעיף 155 אך בכך אין די בכדי לקבל את טענת המערער בנקודה זו. כתב האישום כנגדו הופרד מזה של יתר המעורבים ומשכך קיים טעם חזק לגזור את דינו במהרה על מנת לסיים את ההליך. לאור היקף הפרשה הנידונה, המתנה לבירור עניינם של יתר המעורבים – ונדמה כי עסקינן בסוגיות לא פשוטות של עובדה ומשפט – עלול לגרום למערער עצמו עינוי דין משמעותי בזמן שימתין לריצוי מאסרו. בנוסף, הדבר יפגע באפקטיביות של ההליך הפלילי הדורש שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה. בהמתנה ארוכת זמן עד מתן גזר דין של נאשם שהודה והוכרע דינו יש לשים ללעג במידה מסוימת את ההליך בכללותו. עוד יצוין כי משמעות ההכרעה בבג"ץ 11339/05 [פורסם בנבו] היא שעל אף החשש שעדותו של נאשם תושפע מציפייה לקבלת טובת הנאה בגזר דינו, עדיין ניתן להעידו על מנת לקדם ערכים אחרים. אם כך, משבמקרה שבפנינו לא קיים חשש כזה שכן אין מדובר בהעדתו של המערער, קל וחומר שניתן יהיה לגזור את דינו בטרם נגמר משפטם של הנאשמים האחרים בכתב האישום המקביל. אמנם ניתן לטעון כי קיים חשש לעיוות הענישה בפרשה אך גם בכך אין ממש לטעמי. כפי שציין השופט אלרון יש לדחות את טענתו של המערער בדבר אפליה בינו ליתר הנאשמים האחרים שנגזר דינם בפרשה (פס' 63 לחוות דעתו של השופט אלרון). חלקו של המערער מרכזי הרבה יותר מחלקם של הנאשמים שגזר דינם הוגש לנו וממילא אלו הואשמו והורשעו בעבירות שונות מאלו של המערער.
לסיכום טענה זו, עולה כי המערער לא הצליח להצביע על עיוות דין שנגרם לו בכך שדינו נגזר בעת שנגזר. אדרבא, הדבר פועל לטובתו במידה מסוימת. ככל שיקדים להתחיל ולרצות את עונשו, כך יקדים לסיימו.