המערער קובל כי גזרי הדין בהם נעזר בית משפט קמא לקביעת מתחם העונש שלו עוסקים בנאשמים בכירים ביותר, לרבות נבחרי ציבור. אכן, בגזר הדין קמא מופיע בין היתר ניתוח של גזרי הדין שהוטלו במסגרת פרשת "הולילנד" כגון עניינו של סגן ראש עיריית ירושלים לשעבר שמחיוף (ע"פ 5433/14 שמחיוף נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (פורסם בתאריך 29.12.2015)) וכן גזר הדין שהוטל על ראש עיריית ירושלים לשעבר לופוליאנסקי (ע"פ 5669/14 לופוליאנסקי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (פורסם בתאריך 29.12.2015). עוד מוזכר עניינו של ראש עיריית רמת-גן לשעבר צבי בר (ע"פ 4506/15 בר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (פורסם בתאריך 11.12.2016)).
המערער מבקש להצטנע ולטעון שאין בינו ובין אישים במעמד זה דבר. במקום זאת, בטיעוניו מתאר עצמו כ"נושא תפקיד בדרג בינוני" וכ"פקיד מפלגתי" אשר היה כפוף בכל היבטי תפקידו לקירשנבאום וקיבל שכר נמוך יחסית עבור עבודתו. המערער הגיש פסיקה אשר לדעתו מתאימה יותר לנסיבות המקרה שלו ובה הנאשמים נידונו לעונשים שנעו בין מספר חודשי עבודות שירות לבין כשנה מאסר לערך. פסיקה זו כוללת לדוגמה את עניינם של פקידה במחלקת גבייה ושומה בעיריית ירושלים (רע"פ 4184/15 בקלה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (פורסם בתאריך 18.6.2015)) וכן את גזר דינו של קצין משטרה אשר שימש ראש מחלקת תביעות במרחב חוף (רע"פ 2781/12 משולם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (פורסם בתאריך 8.4.2012)). עוד מפנה המערער לפסיקות של בתי משפט מחוזיים כגון גזר דינו של מנהל מחלקה בבית חולים ממשלתי בנהריה (ת"פ (חי') 3693-08-08 מדינת ישראל נ' ד"ר ריחני [פורסם בנבו] (פורסם בתאריך 20.4.2009)) וגזר דין של סגן ראש אגף אחזקה במע"צ (ת"פ (חי') 45127-08-11 מדינת ישראל נ' פרוחי [פורסם בנבו] (פורסם בתאריך 11.4.2013)).
לא השתכנעתי שהפסיקה אשר הגיש המערער, ואשר ממנה הוא מבקש לגזור גזירה שווה לעניינו, אכן משקפת נסיבות דומות למקרה זה. אמנם המערער אינו נבחר
--- סוף עמוד 69 ---
ציבור אך השוואתו לפקידים בדרג נמוך או בינוני במערכת הציבורית אינה משקפת את מלוא ההיבטים של התפקיד אותו מילא. בהקשר זה אל לנו להסתכל אך על תיארו הפורמלי של התפקיד בו היה המערער או על השכר אשר קיבל עבורו. יש לבחון את המהות ואת ההשפעה של תפקידו בפועל. כאמור, המערער שימש כמנהל אגף הארגון של מפלגת "ישראל ביתנו". ככזה היה אחראי בין היתר על ההיבטים התפעוליים של מערכות בחירות – ארציות ומוניציפליות. אחריות זו כללה קשר עם השטח במערכות הבחירות כולל ראשי רשויות וחברי מועצות (סעיף 7 לכתב האישום המתוקן). עוד מתואר המערער כמי שהיה מצוי ביחסי אמון עם קירשנבאום והשניים עמדו בקשר רציף ותכוף בעניינים ארגוניים, פוליטיים ואישיים (סעיף 9 לכתב האישום המתוקן). על האמון שרכשה לו קירשנבאום תעיד העובדה שהפקידה בידו את האחריות לרכז את נושא חלוקת הכספים הקואליציוניים. מכל אלו אנו למדים שעל אף היותו ממלא תפקיד בדרג פקידותי לכאורה, המערער היה בעל גישה ישירה אל מוקדי הכוח והשררה, הן זה בשלטון המקומי והן זה בשלטון המרכזי לרבות בממשלה. יוזכר כי בשנים 2013-2014, שהן השנים בהן התרחשו פרשת התאחדות היזמים ופרשת איילים, כיהנה קירשנבאום כסגנית שר הפנים. אדם בעל קרבה שכזו אל בכירים במערכת הציבורית והפוליטית לא מחזיק בכוח הדומה לזה של פקידת עירייה או מנהל מחלקה בבית חולים. עוד לא ניתן לקבל את ההשוואה למקרים בהם מבקש המערער להיתלות, אשר ברובם מתארים מקרי שחיתות מקומית. הפרשה אשר במרכזה עומד המערער חובקת נושאים ציבוריים כלל ארציים ונוגעת לכספים שמקורם בחקיקת תקציב ובהחלטות משרדים ממשלתיים. כך כמובן בעניין אופן חלוקת הכספים הקואליציוניים ב"פרשת עמותת איילים" וכך גם בעניין "פרשת המופעים" נשואת האישום הראשון במסגרתו זכו מפיקי המופעים למימון ממשלתי. בצדק אפוא הושווה עניינו של המערער לפרשיות שחיתות המערבות דרגים גבוהים בשירות הציבורי. מענה נוסף לטענה זו הוא כי המעמד אינו אלא שיקול אחד ועיקר הוא המעשה. המעמד של המערער אפשר לו להיות מרכזי במעשי השוחד שקיבלה המפלגה.