--- סוף עמוד 72 ---
וגבייה ברשות המיסים לאחר שזה הורשע בלקיחת שוחד עבור טיפול בתיקי מס של נישומים. על הנאשם הוטל עונש של 6 שנות מאסר שנותר על כינו גם לאחר ערעור לבית משפט זה. במקרה המדובר נקבע כי הנאשם לקח שוחד בסך 300,000 ₪. אם כך, המדובר בסכום נמוך מזה של המערער בענייננו, לצד זה שבאותו מקרה העובדות הינן מצביעות על כך שהנאשם היה מחולל העבירות. ועדיין, העונש שנגזר עליו דומה לזה של המערער ולא הוקל בערעור. יצוין כי גם שם היה מדובר בעבירות שבוצעו לפני התיקון לחוק ושבנוסף לעבירת השוחד הורשע ואנונו בקשירת קשר לביצוע פשע, העלמת מס במרמה ושיבוש מהלכי משפט.
הנה כי כן, לא מצאתי כי גזר דינו של בית משפט קמא חורג ממדיניות הענישה הנוהגת או הרצויה. נסיבותיו החמורות של המקרה הצדיקו ענישה מחמירה התואמת את מגמת ההחמרה בענישה בעבירות שחיתות הבאה לידי ביטוי אף בתיקון החקיקה שהעלה את עונש המקסימום על עבירות שוחד. בית המשפט המחוזי נהג כדין בכך שראה את עניינו של המערער כדר בכפיפה אחת עם מקרים חמורים בהם הואשמו נבחרי ציבור רמי דרג. ככלות הכל מדובר בפרשה מסועפת ומסואבת שנמשכה על פני זמן רב ובמסגרתה נלקחו והתבקשו כספי שוחד בהיקפים רבים עבור מטרות מושחתות. מעשיו של המערער בפרשה הם ורק הם הרלוונטיים לגזירת דינו. ואולם אלו פגעו פגיעה קשה ביותר בתקינות פעילות המנהל על ידי שימוש שלא כחוק בכספים קואליציוניים ובתקציב המדינה תוך לקיחת כספי שוחד שגם השימוש בהם מהווה חריגה מפעילות תקינה של השירות הציבורי. כך גם נפגע אמון הציבור במוסדות דמוקרטיים מרכזיים לשיטה כמו מפלגות ומנגנוני חלוקת תקציבים משמעותיים. נכון עשה בית משפט קמא עת התייחס לפרשה זו בחומרה הראויה תוך העברת מסר מרתיע. ההרתעה היא דרישת השעה, וכל שעה, שכן השלמה עם נורמה של הזמנת וקבלת שוחד על ידי מפלגות בכנסת עלולה לפגוע פגיעה אנושה במוסדות החיוניים לחיים דמוקרטיים בארצנו.
32. עם זאת, מצאתי טעם באחת מטענותיו של המערער המצדיקה התערבות מסוימת בעונשו. נראה שבית משפט קמא לא נתן את מלוא המשקל המתבקש לכך שהמערער בחר להודות בעובדות כתב האישום המתוקן, לחתום על הסדר טיעון ובכך להימנע מלנהל את משפטו. תיקון 113 לחוק העונשין מונה נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה בבוא בית המשפט לגזור את העונש של נאשם. סעיף 40יא(6) קובע שנסיבה שניתן להתחשב בה היא: "שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת