ביהמ"ש: אין מקום לקבוע כי תביעת איש העסקים סינבטי נגד לבייב היא תביעת סרק

שופטת המחוזי, רות רונן, דחתה את טענות לבייב (הבעלים של אפריקה ישראל)  וקבוצת החברות בשליטתו כשקבעה: "בשלב זה לא ניתן לקבוע כי התביעה חסרת בסיס וכי אין כל סיכוי שהיא תתקבל". מדובר בתביעה שהוגשה נגד לבייב וכנגד דירקטורים בקבוצה בסך 2.5 מיליארד שקל.

"אינני סבורה כי ככל שהדבר נוגע לקבוצת לבייב (שהחברה בחרה לשלם עבורה את הוצאותיה) ניתן לקבוע בשלב זה של הדיון כי מדובר בתביעת סרק שאין כל סיכוי שהיא תתקבל" – כך קובעת שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב רות רונן, בדיון שהתקיים בסוגיית הפקדת ערובה, בבקשה לאישור תביעה נגזרת שהגיש איש העסקים בני סינבטי באמצעות עו"ד שלומי תורג'מן, ממשרד אפיק תורג'מן ועו"ד גד נשיץ, ממשרד נשיץ ברנדס, נגד לב לבייב, קבוצת לבייב ומנהלים אחרים בקבוצה. 

בבקשה על נספחיה, המתפרסת על מאות עמודים ובהם פירוט העובדות, טען סינבטי בין היתר כי לבייב (הבעלים של אפריקה ישראל), השתמש בחברת S.H.G., שהייתה בעלת זכויות כריית זהב בקירגיסטאן ובה החזיק 50% בלבד, כמכשיר לפירעון חובותיו האישיים לבנקים ולאוליגרכים ברוסיה וכי לבייב גרם במכוון לפשיטת הרגל של החברה כדי להעביר הזכיונות למקורביו.

בהחלטתה, בהמשך לדיון שהתקיים השבוע, קובעת השופטת רונן: "אין חולק כי לחברה היו זיכיונות לכריית זהב במדינת קירגיסטאן, וכי כיום הזיכיונות הללו אינם עוד בידיה. אין גם חולק כי החברה איבדה משוויה כתוצאה מכך (כאשר יש מחלוקת תהומית בין הצדדים ביחס לשווי החברה בעבר)".

השופטת מדגישה בהחלטתה כי "כאשר חברה מאבדת את כל רכושה ונותרת ללא כל רכוש, אין מקום לקבוע כי התביעה המוגשת נגד המנהלים השולטים בחברה ביחס לכך, היא תביעת סרק".

הנתבעים, חברי קבוצת לבייב, ניסו בתשובתם לבקשה להסביר איך לגישתם איבדה החברה את הזיכיונות. אולם, קובעת השופטת רונן בהחלטתה: "בשלב זה לא ניתן כאמור לקבוע כי התביעה חסרת בסיס וכי אין כל סיכוי שהיא תתקבל".

סינבטי החל לפעול בשנות התשעים בקירגיסטאן בתחום של כריית זהב, ובשנת 2006 הוא צירף לחברת S.H.G., חברות מקבוצת לבייב על מנת שישמשו משקיעות ויסייעו בהפקת הזהב, כמו גם להיעזר בקשרי לבייב בשיווק ברחבי העולם. דובר והוסכם כי החברה תונפק בבורסה מערבית. לאחר שהשליטה הועברה  לקבוצת לבייב, נישלה קבוצת לביב את סינבטי מניהול החברה, מנעה ממנו גישה לחברה והסתירה מידע אודות הנעשה בחברה. לאחר תקופה הודיעה במפתיע, כי החברה איבדה את כל הזכיונות ונכנסה להליך פשיטת רגל בקירגיסטן. בדיעבד הסתבר, כי חברות זרות המשויכות למקורביו של לבייב ממשכות בפעילות כריית הזהב בקירגיסטאן, לאחר שסינבטי נושל מהחברה המשותפת.

בבקשה לאישור התביעה הנגזרת, אשר הוגשה על ידי משרד אפיק תורג'מן ומשרד נשיץ ברנדס, טוען סינבטי, כי לבייב והחברות שבבעלותו גרמו בהתנהלותם לירידה חדה בשווייה של S.H.G., כאשר לבייב מנצל את פירוק החברה המשותפת לתשלום הלוואה פרטית שלו של 400 מיליון דולר שלבייב נטל מבנק רוסי. 

הבקשה לערובה להוצאות נדחתה ובחודשים הקרובים יתקיים באולמה של השופטת רונן, אחד המשפטים המרתקים את הקהילה העסקית. השופטת רונן מונתה לאחרונה לבית המשפט הכלכלי בתל אביב וסומנה כמי שעומדת להיות אחת השופטות המובילות בתחום החברות והמשפטים הכלכליים.
עו"ד שלומי תורג'מן, הנחשב כמומחה בתחום הסכסוכים בין בעלי מניות, מסר: "המדובר במקרה קלאסי של פגיעה בבעלי מניות בחברה על ידי בעל השליטה האפקטיבית. חוק החברות משנת 2000 כולל בתוכו הוראות חדשות ונרחבות לטיפול במקרים כאלה אשר כעת יעמדו בפני בית המשפט בעת מתן החלטתו".