שוכר מסחרי רשאי לעזוב חד צדדית בסירוב לא סביר של המשכיר לשוכר חלופי

שוכרת נכס מסחרי הודיעה על השבת המושכר באופן חד צדדי טרם תום תקופת השכירות בשל הפסקת פעילותה בעסק.
בית המשפט קבע כי על השוכרת לשלם למשכיר דמי השכירות והוצאות בגין התקופה שבה היה הנכס ריק. החוק קובע כי שוכר אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק ולהשתמש במושכר או את התחייבויותיו לפי הסכם השכירות, אלא בהסכמת המשכיר. אם המשכיר לא הסכים לעסקה מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, רק אז רשאי השוכר לעשות את העסקה גם בלי הסכמתו של המשכיר. כאן, השוכרת לא באה בדברים עם המשכיר, לא לפני עזיבת המושכר וגם לא לאחר מכן. השוכרת לא טרחה להציג בפני המשכיר אופציות לשוכרים חלופיים שיכנסו בנעליה, למעט שיחת התעניינות אקראית מצד מתווך אשר אפילו לא הציג את הנכס. לכן אין מדובר בסירוב מטעמים לא ענייניים על ידי המושכר והשוכרת נטשה למעשה את המושכר ולכן חייבת בתשלום.