בית משותף הוחזק באמצעות חברה שבעלי הדירות החזיקו בה מניות. אחד מבעלי הדירות שימש כמנהל החברה וכשמכר את דירתו התפטר ומינה מנהל אחר במקומו. מאוחר יותר עורך דין החברה החתים חלק מבעלי המניות (במועדים שונים) על החלטה בכתב המכשירה את המינוי. אחד מבעלי המניות פנה לבית המשפט כנגד המינוי.
בית המשפט קבע, כי גם אם במשך תקופה ארוכה לא התקיימו אסיפות כלליות של בעלי המניות וכאשר היה צריך לחתום על מסמך כלשהו היה המנהל משוחח עם חלק מבעלי המניות ולאחר השיחות היה חותם על מסמכי החברה כמנהל החברה, אינו משנה את העובדה כי כאשר נטען לקיומה של אסיפה הרי שעל אסיפה זו, במיוחד אסיפה המתיימרת למנות מנהל, לעמוד בכל דרישות הדין.
החלטה בכתב של בעלי המניות דורשת הסכמה פה אחד על ידי כל בעלי המניות ומרגע שמי מבעלי המניות לא חתם, ההחלטה אינה תקפה. לכן קבע בית המשפט שמינוי המנהל לא היה חוקי.