בעליו של עסק אינטרנטי לממכר ציוד לחיות מחמד רשם באתר האינטרנט שלו את השם של חנות אחרת לממכר ציוד לחיות מחמד וכך, חיפוש במנוע החיפוש GOOGLE של שם החנות האחרת הפנה ישירות לאתר האינטרנט של העסק האינטרנטי.
בית המשפט קבע, כי השימוש בפרטי המתחרה באתר האינטרנט מהווה עוולה של גניבת עין אך למרות זאת דחה את התביעה בשל אי הוכחת יסודות העוולה. מטרתה של עוולת גניבת העין היא לספק הגנה מפני פגיעה בזכות קניינית במוניטין כתוצאה ממצג שווא של אחר. המבחן הוא מבחן אובייקטיבי, במסגרתו נבחן קיומו של חשש סביר לפיו הצרכן עשוי להתבלבל ולרכוש מוצר של האחד, שעה שהוא סבור שהוא רוכש מוצר של השני וזאת באמצעות "המבחן המשולש": מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורה וחוג הלקוחות; ושאר נסיבות העניין. לא נדרשת כוונת הטעייה וכן לא נדרש להוכיח קיומה של הטעיה בפועל. אין כל איסור להשתמש במילות חיפוש במודעה ממומנת, מכיוון שאז הצרכן יודע להבחין שקיבל מודעה שאינה קשורה לחיפוש שביצע, אולם אין לבצע שימוש בשם האתר בפרטים של חנות מתחרה באופן שעשוי לגרום ללקוחות לטעות לחשוב שמדובר באותה החנות. כאן, אתר האינטרנט כלל את שם החברה המתחרה באופן גלוי ואף במספר צורות כתיבה שונות, כשהדבר נעשה במכוון וכדי להטעות את הצרכן וקהל הלקוחות ולכן מדובר בפעולה האסורה על פי חוק עוולות מסחריות.