עורך דין ישראלי, שנתבע על ידי משקיע ישראלי, שהתקשר באמצעות עורך הדין בהסכם להשקעה בנדל"ן בחו"ל באמצעות שותפות זרה ביקש לסלק את תביעת המשקיע על הסף בטענה שישראל אינה הפורום הנאות לדון במחלוקת.
בתי המשפט העליון והמחוזי דחו את הבקשה היות שהנתבע לא הראה את קיומו של פורום נאות אחר. משנקבע כי קיימת לבית משפט בישראל סמכות שיפוט במחלוקת שהובאה לפתחו, על הנתבע להראות, כי קיים פורום נאות שאינו בישראל. לצורך קיומו של פורום נאות אחר יידרש בית המשפט לשלוש השאלות הבאות: (א) איזה פורום משפטי הוא בעל מירב הזיקות בנוגע לסכסוך, (ב) מה הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות ו- (ג) שיקולים ציבוריים, ובהם לאיזה פורום יש "עניין אמיתי" לדון בתובענה. כאן, על אף שהתובע מתגורר בחו"ל אין לבעלי הדין זיקה הדוקה לפורום אחר שמצדיק התדיינות בלעדית בו. באשר לציפיות התובע הרי שהיותו של הנתבע עורך דין ישראלי, שעל פעילותו חל הדין הישראלי מבססת את ציפייתו הסבירה של התובע לניהול ההליך המשפטי בישראל, וזאת גם בשל הציפייה, שהוכרה, לכך שגופים עשויים להיתבע במדינות שבהן הם פועלים. באשר לאינטרסים הציבוריים, היות שהסוגיות העומדות במרכז המחלוקת נוגעות להתנהלות של הנתבע, שהוא עורך דין ישראלי, ולשיח שקיים עם הנתבע מישראל, הרי שיש עניין "אמיתי" לבית המשפט הישראלי לדון בתביעה ומשכך בקשת הנתבע לדחייה על הסף בטענה שישראל אינה הפורום הנאות – נדחתה.