בית הדין האזורי לעבודה נדרש להכריע בסוגייה עקרונית שעניינה תובענה שהוגשה על ידי אב מחנך אשר עתר לתשלום "תוספת אם" המוענקת לאם עובדת הוראה, בהתאם להסכמים הקיבוציים שנחתמו בין ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים והסתדרות המורים בישראל לבין מדינת ישראל.
ביום 30 יולי, 2009, נתקבל בעניין זה פסק דין עקרוני בבית הדין האזורי בתל אביב מפי כבוד השופטת מיכל לויט, בו נקבע כי "תוספת האם" הינה "זכות הורית" אשר עובד הוראה אב זכאי לה באותה מידה בה זכאית לתוספת עובדת הוראה אם. כמו כן קבע בית הדין, כי אי הענקת הזכות ל"תוספת אם" לתובע, רק בשל היותו עובד הוראה אב, במקום בו עובדת הוראה בהיקף משרה זהה להיקף משרתו של התובע, שהינה אם לילדים עד גיל 14 נוהגת לקבל "תוספת אם" בגובה 10% משכרה, הינו מצב אשר סותר את עקרון השוויון ומהווה הפליה פסולה בניגוד לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשכ"ד–1964.