בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת קרת-מאיר) דחה בקשה להסרת קיפוח בשל העובדה שהסעדים אשר התבקשו במסגרת הבקשה אינם מתאימים להתברר במסגרת תובענה מסוג זה. תביעה להסרת קיפוח מבוססת על הוראות סעיף 191 (א) לחוק החברות הקובע "התנהל ענין מעניינה של החברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, ... רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו ענייני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301 מניות ממניותיה".
המבקש ביקש ליתן פסק דין הצהרתי בדבר ניהול כספי החברה בניגוד לדין ובדבר ריקון קופת החברה על ידי גניבת רכוש ומכירת רכוש במחיר נמוך לעבריינים ולהורות לבעלת המניות בחברה למסור דיווח לאן העבירה את רכושה של החברה ולבסוף, להורות לה להעביר את מניותיה בחברה לידי המבקש. בית המשפט קבע כי הסעדים שהתבקו ברובם הינם סעדים עבור החברה ואין מקומם להתברר במסגרת תובענה להסרת קיפוח, קל וחומר כאשר מונתה כונסת נכסים לחברה אשר הגישה בקשה למתן הוראות בה ביקשה סעדים הזהים לסעדים אשר התבקשו במסגרת התובענה להסרת קיפוח.