ספק סיפק שירותים עסקיים שונים במשך מספר שנים ללא שנערך חוזה מחייב בין הצדדים וללא קבלת תמורה.
בית המשפט העליון קבע כי יש להפחית את השכר הראוי לו זכאי נותן השירותים מכיוון שנמנע מלהסדיר את שכרו באמצעות הסכם מחייב בין הצדדים. אמנם, אדם שהעניק שירות בהסכמת מקבל השירותיםֹ, מבלי שנכרת חוזה מחייב בין הצדדים, יהא זכאי לשכר ראוי עבור השירות אותו העניק. עם זאת, ניתן לפטור את מקבל השירותים מחובת התשלום, באופן מלא או חלקי, כאשר קיימות נסיבות העושות את התשלום המלא לבלתי צודק. הואיל ולנותן השירות, בניגוד למקבלו, יש מידע על היקף השירותים ועל מחירם המבוקש הרי שהוא מונע הנזק הזול שעליו ראוי להטיל אחריות לחוסר הוודאות באשר למחיר השירות. כאן, מדובר בנותן שירותים שבחר להעניק את שירותיו בקידום מכירות – מבלי לסכם את שכרו מראש, ואף מבלי לשגר למקבל, למען הסדר הטוב, מכתב כלשהו אשר נוקב בשכר אותו ידרוש אם המכירה תצא מן הכוח אל הפועל ולכן אין מקום להעניק לו שכר מלא.