מנהל דיור מוגן ביקש להכיר בו כיורש היחיד על פי צוואה בעדים של עזבון דיירת אשר התגוררה בדיור המוגן אותו הוא ניהל.
בית המשפט הורה על ביטול הצוואה בשל מעורבות פסולה בעריכת הצוואה והשפעה בלתי הוגנת על המצווה. החוק קובע, כי הוראות בצוואה, שהנהנה ממנה לקח חלק פעיל בהכנתה או עריכתה או שהיה נוכח בעת עשייתה בטלות. כאן, מנהל הדיור המוגן היה מעורה בכל פרטי חשבונות הבנק של המנוחה, הביא את העדים לצוואה מבין עובדי המקום הכפופים לו, כמו גם את עורכת הדין עמה הייתה לו הכרות מוקדמת. על כן, הצוואה כולה בטלה. בנוסף, הואיל ומדובר בנושא משרה בכירה אשר מעל באמון הממונים עליו, כלפי אדם מוחלש, תוך ניצול מעמדו ובניסיון להרוויח ממון על גבו של האדם, חויב מנהל הדיור המוגן בתשלום 150,000 ש"ח לקופת המדינה ועוד 25,000 ש"ח פיצוי למוסד אותו ניהל.