בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה טענת המערערת לפיה ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית תל אביב טעתה, עת ביקשה לגבות ממנה חוב ארנונה בגין נכס, אשר שימש כמסעדה, שהחזיקה חברה בע"מ אשר הייתה בניהולו ובבעלותו של בעלה לשעבר.
עיריית תל אביב תבעה את חוב הארנונה מהמערערת, לאחר שלא ניתן היה לגבות אותו מהחברה עצמה ואף לא מבעל החברה, בעלה של המערערת, בשל קשיים כלכליים בהם היו נתונים. מאחר והמערערת היתה רשומה במועד החיוב כבעלת שליטה בחברה ניתן היה, לגרסתה של עיריית תל אביב, לגבות ממנה את החוב, וזאת עפ"י סע' 79 (ב) לתיקון מס' 7 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקון חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג 1997, המתיר לפעול לגביית חוב של חברה פרטית "מבעלי שליטה" כאשר החברה לא משלמת את החוב.
בית המשפט דחה את טענת המערערת כי אין לה זיקה לחברה והמניות הוחזקה בנאמנות עבור בעלה לשעבר וציין, כי המערערת לא השכילה להגיש ראיות ומסמכים לתמוך בגרסתה כגון הסכם נאמנות או הסכם יחסי ממון בין בני זוג ואף לא הסכם גירושין.