צדדים התקשרו בהסכם מייסדים לצורך הקמת חברה משותפת בתחום התוכנה. לאחר שמאמצים לאיתור משקיעים פוטנציאליים עלו בתוהו הוחלט על ידי בעלי המניות להקפיא את המשך ההשקעה בפיתוח התוכנה ושמנהל פיתוח התוכנה, אשר שימש גם כדירקטור ובעל מניות בחברה, ימצא מקום עבודה אחר. לימים עלה חשד כי מנהל הפיתוח עבר לחברה מתחרה והמשיך בפיתוח התוכנה והפצתה, זאת חרף העובדה כי במסגרת הסכם המייסדים יוחדו מספר סעיפים הנוגעים לאי תחרות.
בית המשפט קבע, כי מנהל הפיתוח לא העתיק את התוכנה אלא פיתח תוכנה שהינה "שדרוג" של התוכנה ומכאן שאינה מהווה העתקה. יחד עם זאת, נמצא דמיון מסוים בתוכנות המעיד כי מנהל הפיתוח עשה לצורך פיתוח תוכנה מתחרה שימוש בידע הייחודי שהיה קניינה של החברה המשותפת. משכך, נקבע כי מנהל הפיתוח גזל סוד מסחרי ואף הפר את הסכם המייסדים באשר לא עמדת בתניית אי התחרות.