לאחרונה הכריע ביהמ"ש העליון כי הבורר במסגרת הליך בוררות אינו מוסמך להתיר תיקון כתב תביעה לצורך הכללת עילה של הרמת מסך והוספת בעלי השליטה כצדדים נוספים להליך הבוררות. באותו עניין הורה בית המשפט, בהסכמת הצדדים, להעביר את התביעה לבורר לצורך הכרעה בכל המחלוקות העולות בתביעה. בחלוף שנה, ולאחר כשתי ישיבות בוררות, אישר הבורר לתקן את כתב תביעה על ידי צירוף בעלי המניות ומנהליה של החברה בעילה של הרמת מסך (חיוב אישי של בעלי המניות).
בית המשפט העליון קבע כי לא היה זה מסמכותו של הבורר לעשות כן. הליך הבוררות כולו נשען על בסיס הסכמי בין הצדדים, הן בבחינת העניינים שיידונו בפני הבורר והן בבחינת הצדדים שיקחו חלק בהליך זה. במקרה דנן, פרשנות אומד דעת הצדדים במתן הסכמתם להעברת העניין לבוררות מביאה למסקנה כי לא הייתה כוונה להרחיב את ההסכמה לבוררות גם לעילות נוספות ולצדדים נוספים, מעבר לאלה שצוינו בכתב התביעה המקורי.