משקיעים התקשרו עם יזם בתחום הקריפטו בהסכם לצורך הקמת חווה סולרית לכריית קריפטו בארה"ב והנפקת מטבע דיגיטלי באמצעות חברת גיברלטאית. לאחר שהיזם רוקן את החברה מנכסיה, פנו המשקיעים לבית המשפט בישראל בתביעה לפיצוי.
בית המשפט קבע, כי בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בנושא. על מנת לקבוע מהו הפורום הנאות יש לבחון שלושה מבחנים עיקריים: מבחן מירב הזיקות, מבחן ציפיותיהם הסבירות של הצדדים ומבחן השיקולים הציבוריים. אשר למבחן הציפיות הסבירות של הצדדים, גופים הפועלים במדינות שונות לקוחים בחשבון כי טמונים בכך סיכונים, וביניהם האפשרות להיתבע במדינות שבהן הם פועלים. רק כאשר האיזון בין הזיקות לפורום בישראל ואלה שלפורום הזו, נוטה בבירור ובאופן משמעותי לטובת הפורום הזר ייקבע כי הפורום הישראלי אינו הנאות לדון בנושא. כאן, מבחן מירב הזיקות הראה שקיימות זיקות גם לישראל וגם למדינות אחרות בעולם באופן שאינו מעניק לטריטוריה מסויימת עדיפות באופן מובהק. לעומת זאת מבחן הציפייה הסבירה של הצדדים ומבחן השיקולים הציבוריים שניהם מביאים להעדפה של הפורום בישראל כיוון שהצדדים שניהם אזרחי ישראל, ההתכתבות ביניהם נעשתה בעברית וההמצאה בוצעה בתחומי ישראל. על כן, אין מניעה שהנושא יידון בבית המשפט בישראל בהיותו פורום נאות.