מספר משקיעים השקיעו בחברה, בהתבסס על תחזיותיו האופטימיות של בעל 100% מהמניות בחברה, ששימש גם כדירקטור ומנכ"ל, באשר להצלחת הפרויקט ולביטחונם של כספיהם. בהמשך החברה קרסה וההשקעה ירדה לטמיון והם דרשו פיצוי הן מבעל המניות בחברה והן מהמתווך שהפגיש ביניהם.
בית המשפט קיבל את התביעה נגד בעל המניות וקבע, כי מדובר במצג שווא רשלני מצד בעל המניות, אולם דחה את התביעה נגד המתווך. בעל מניות שמגייס כסף ממשקיעים עלול לחוב כלפיהם אם מסר מידע מטעה, התרשל בגילוי מידע מהותי, הפר את חובת הזהירות, הייתה הסתמכות סבירה ונגרם נזק ממשי. כאן, בעל המניות הסתיר כשלים מהותיים בפרויקט והציג תחזיות מטעות, המשקיעים הסתמכו עליו ונגרם להם נזק. לפיכך, בעל המניות חויב להשיב למשקיעים את סכום ההשקעה. ואולם, על מתווך לא מוטלת חובה לחקירה של כל נבכי החברה המוצעת על ידו והוא לא אמור לפעול כ"בלש או חוקר פרטי" אם הוא יכול להניח שהחברה תמסור מידע אמת. אדם המייעץ בעניין השקעה יכול לצאת ידי חובתו בהצגת האדם שהוא בעל הידע הרחב היותר בעניין ההשקעה – מנכ"ל החברה עצמו. לכן התביעה נגד המתווך נדחתה.