שתי חברות התקשרו ביניהן בהסכם שבו מתחייבת אחת החברות לספק שירותי ייעוץ ולווי לחברה היזמית במסגרת פרוייקט פינוי בינוי, וזאת כנגד אחוז מסויים מהתמורה שתתקבל ממכר הדירות בפרויקט. לאחר שהחברה היזמית סירבה לשלם את התמורה ומשהתברר שהמכרז הוגש על ידי חברה אחרת בקבוצה של החברה הקבלנית ביקשה החברה המייעצת לחייב את זו שהגישה את ההצעה ואת בעל המניות בה בתשלום התמורה.
בית המשפט קבע שאין מקום להטיל חובה אישית על בעל המניות. בעוד שבמקרים מסוימים היות בעל מניות "הרוח החיה" מאחורי פעילות החברה מהווה מניע מספק להטלת חיוב אישי על בעל המניות, הרי שהפרת חוזה בידי החברה אינה מקימה, ככלל, אחריות על נושאי המשרה והאורגנים בה. במקרה של הטלת חובה אישית על אורגן או נושא משרה בגין ניהול משא ומתן טרום חוזה בשם החברה, סטנדרט ההתנהגות שיבחן הינו סובייקטיבי, כך שנדרש להראות אשם אישי סובייקטיבי, ולא רק הפרה של נורמת התנהגות מקובלת. במקרה זה, בעוד שבעל המניות בחברה היזמית לא חשף בשלב המו"מ כי המכרז יוגש בסופו של דבר על ידי חברה אחרת בקבוצה, הרי שמבחינה סובייקטיבית לא נראה כי הייתה לו כוונה להונות או לקפח את החברה המייעצת ולכן אין מקום לחייבו באופן אישי.