משכירה ביקשה לממש ערבות בנקאית אוטונומית, שניתנה לה על ידי השוכרת, בשל חוב הנובע מהסכם השכירות. הנאמן של השוכרת, שמצויה בהליכי חדלות פרעון, ביקש לדחות את המימוש עד להשלמת בירור טענותיה של המשכירה.
בית המשפט קיבל את הבקשה שהגישה המשכירה בשל עקרון העצמאות ואי תחולת החריגים לו. ערבות בנקאית אוטונומית אינה נכס של החייב ולכן הליכי חדלות פירעון בכלל, וצו לעיכוב הליכים בפרט, אינם אמורים למנוע את מימושה, שכן הליך המימוש אינו הליך נגד החייב אלא נגד הבנק הערב. יתרה מכך, ערבות בנקאית אוטונומית מהווה חיוב עצמאי הניתן למימוש על ידי המוטב, ללא תלות בעסקת היסוד שמכוחה היא הועמדה. תכליתו של עיקרון זה, הנקרא "עיקרון העצמאות", היא לשחרר את המוטב מן הצורך לנהל הליכים משפטיים בקשר לעסקת היסוד ובכך לאפשר מימוש מהיר ויעיל של כספי הערבות האוטונומית. לכלל זה קיימים שני חריגים אשר תחולתם מותנית בכך שאין חולק בדבר היעדר חוב מכוח עסקת היסוד. כאן, מדובר במקרה בו לטענת המשכירה מימוש הערבות נדרש בשל חובות הנובעים מעסקת היסוד והנאמן לא הוכיח אחרת. משכך המשכירה רשאית לממש את הערבות האוטונומית ולנאמן שמורה הזכות לתבוע את השבת הכספים לקופת הפירוק.