אישה ביקשה להכיר בה כידועה בציבור של אדם שנפטר בטענה, כי היא והמנוח ניהלו חיים משותפים כבעל ואישה מספר שנים עד לפטירתו, ולהכיר בה לכן כיורשת שלו.
בית המשפט סירב להכיר באישה כידועה בציבור. ידועים בציבור הינם בני זוג אשר החליטו לקשור גורלם האחד בשני ולקיים אורח חיים משותף כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין, אך נמנעו מלמסד יחסיהם הזוגיים בנישואין דתיים או אזרחיים. שני תנאי הסף לקיומה של מערכת יחסים של "ידועים בציבור" הם: חיי משפחה המורכבים מקיום חיים אינטימיים, אשר בבסיסם יחסי חיבה, אהבה ונאמנות המבטאים קשירת גורל בני הזוג זה בזו. סימנים לקיומם של תנאים אלה הם תקופת חיים משמעותית משותפת, וניהול משק בית משותף, הכרוך בשיתוף במקום מגורים, אכילה, שתיה, לינה, הלבשה ויתר הצרכים להם נזקק אדם בימינו בחיי היום-יום, כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם על פי יכולתו ואפשרויותיו. כאן, לא נוהלה קופה משותפת, לא נוהל חשבון בנק משותף, השניים לא נרשמו ברשויות השונות כזוג והם לא התנהלו במשותף מבחינה כלכלית, אלא שהמנוח רק שכר חדר בדירת האישה. על כן האישה אינה נחשבת כמי שהייתה ידועה בציבור וילדי המנוח הינם היורשים.