חיוב בו חוייב שותף על ידי שותפו במסגרת השותפות יחול עליו גם כאשר הוא פועל מחוץ לה

אחד משני שותפים שביקשו לקנות נכס חתם בשמו בלבד על הסכם תיווך לרכישתו.  לימים, השותף השני רכש את הנכס באופן עצמאי, וללא ידיעת השותף שחתם על הסכם התיווך.  משנודע למתווך על רכישת הנכס הוא דרש כי הרוכש ישלם את דמי התיווך המגיעים לו מכח הסכם התיווך על אף שלא חתם עליו.

בית המשפט העליון קיבל את טענת המתווך בשל קיומם של יחסי שותפות בין החותם לרוכש.  על פי פקודת השותפויות כל שותף הוא שלוח של השותפות ושל יתר השותפים בשותפות ומשכך פעולותיו מחייבות אותם אם הפעולות שיצרו את החיוב נעשו במהלך העסקים הרגיל.  חריג לכלל זה הוא כאשר לשותף לא היתה הרשאה והצד שמנגד ידע על כך.  כאן, מדובר בהתקשרות בהסכם תיווך במסגרת רכישת נכס נדל"ן ומשכך בחיוב שנעשה במהלך העסקים הרגיל ולא התקיימו תנאי החריג של היעדר ההרשאה.  משכך, חתימת השותף הראשון חייבה אישית גם את השותף שרכש את הנכס על אף שרכש אותו שלא לטובת השותפות ומשכך עליו לשלם למתווך את דמי התיווך.