שם מסחרי ודומה באותו ענף ייחשב כהפרת סימן מסחר וגניבת עין

אדם הקים עסק לממכר מזון מהיר בשם ‏‏דומה לשם עסק שעליו היה לאחר סימן מסחר רשום.

בית המשפט קבע, שכדי לבחון האם קיימת הפרה של סימן מסחר יש לבחון קיומו של דמיון מטעה. לצורך כך, בית המשפט יעשה שימוש במבחני עזר כגון: מראה, צליל, טובין, חוג לקוחות, צינורות שיווק, נסיבות אחרות ושכל ישר. עוולה של גניבת עין משמעה הטעיה של הציבור לחשוב שיש קשר בין מותג מסוים למותג אחר ולשם כך נדרש תחילה להוכיח קיומו של מוניטין למותג הנפגע.

במקרה זה מדובר בשם מסעדה אשר רכש הכרה והוקרה בקרב ציבור הלקוחות והוא מזוהה בקרב הלקוחות כשירות מזון מהיר. העסק החדש השתמש באותו שם רשת בצירוף המילים ‘street food’ וזאת כדי להיבנות מהמוניטין של המסעדה האחרת בתחום המזון המהיר ותוך חשש להטעיית לקוחות בענף המזון המהיר. לכן, המדובר ההפרה של סימן המסחר וגם עוולה של גניבת עין המזכה הן בפיצויים והן בהוצאת צו מניעה